טראמפ הלך רחוק מדי, ותומכיו עוד עלולים להצית אש ברחובות אחרי הבחירות

בעימות האחרון, וכנראה שגם בבחירות לנשיאות, קלינטון ניצחה - וכעת השאלה היא היכן ייעצר המשחק המסוכן של טראמפ. אחרוני תומכיו במפלגה הרפובליקנית צריכים כעת להחליט אם הגיע הזמן להתנתק ממנו סופית. אורן נהרי עם שמונה נקודות לסיכום העימות

טראמפ הלך רחוק מדי, ותומכיו עוד עלולים להצית אש ברחובות אחרי הבחירות
צילום: רויטרס, עריכת וידאו: ניר חן.

1. הנוק אאוט שלא הגיע

נתחיל מהשורה התחתונה: דונלד טראמפ היה זקוק לניצחון בנוק אאוט בעימות הנשיאותי השלישי, שנערך הלילה (חמישי) בלאס וגאס, כדי לשמור על סיכוי כלשהו במרוץ, אבל בפועל רק העמיק את הבור שכרה לעצמו. הילרי קלינטון הייתה זקוקה ללא יותר מתיקו כדי לשמר את יתרונה המבוסס, אך בפועל כנראה השיגה יותר מכך, במה שמסתמן כניצחון מרשים.

ניכר היה כי קלינטון הגיעה מוכנה לעימות הזה, עם תשובות שנשלפו מהשרוול לכל מה שטראמפ הטיח בה. כך, למשל, על כל אזכור של הדלפות ויקיליקס היא העבירה את הדיון ליחסיו של טראמפ עם רוסיה, ובתגובה לדבריו על "30 שנות הניסיון הגרוע" שלה, השיבה בחץ מורעל: "אני הייתי בחמ"ל כשחיסלו את בן לאדן, בזמן שאתה הגשת תכנית ריאליטי"; כשטראמפ ניסה להשתמש נגד קלינטון בביקורת של ברני סנדרס עליה, היא מיהרה ושלפה ציטוט אחר של סאנדרס, לפיו טראמפ הוא "האיש המסוכן באמריקה".

העימות הנשיאותי השלישי - עוד בוואלה! NEWS:
טראמפ: לא מתחייב לקבל את התוצאות; קלינטון: "פוגע בדמוקרטיה"
52% מהצופים בעימות: קלינטון ניצחה; 60% מהם: טראמפ היה במתקפה
מהגרים, פוטין – והתחמקות מסעירה אחת: הרגעים הגדולים של העימות

העימות הנשיאותי השלישי, לאס וגאס, נבאדה, 20 באוקטובר 2016 (רויטרס)
"אנשי התיקון השני" ימשיכו איתו? טראמפ (צילום: רויטרס)

לטראמפ, מצדו, לא היה בהכרח עימות גרוע, אבל הוא היה צריך הרבה יותר מסתם עימות "לא גרוע", ובפועל היה רחוק מהבקעת החומה של קלינטון. הוא התקשה הפעם יחסית לגלגל את הדיון לנושאים שאמורים להיות נוחים לו, כגון הכלכלה וההגירה, ונותר פעמים רבות ללא מענה מול השפנים שקלינטון שלפה מהכובע - למשל, כשהציגה עדויות לכך שטראמפ יצא בזמנו נגד מדיניותו של רונלד רייגן, הנשיא הרפובליקני האהוד בדור האחרון, בנושא הסכמי הסחר, הוא אישר את טענותיה ולמעשה התגאה בכך - וכנראה הפסיד עוד כמה נקודות אצל רפובליקנים רבים.

2. המשחק המסוכן של טראמפ

אך מעבר לשאלת המנצח בעימות, נראה שהשורה התחתונה שתיוותר ממנו, כנראה עוד שנים קדימה, היא אחת: מועמד לנשיאות שמסרב להצהיר כי יהיה מוכן לקבל את תוצאות הבחירות אם יפסיד. "נחכה ליום הבחירות ונראה", הדהים טראמפ את המראיין ואת הקהל כשנשאל כיצד יגיב אם יפסיד, "אשמור אתכם במתח". זו הכותרת המרכזית שמובלטת מאותו רגע והלאה בכל כלי התקשורת (למעט "פוקס ניוז" המתחמקים והמתרצים), ונראה כי הותירה חלקים נרחבים מאמריקה בהלם.

טענות לזיופי בחירות אמנם כבר נשמעו בעבר בארה"ב, אך הן אל גור ב-2000 והן ריצ'רד ניקסון ב-1960, למשל, קיבלו את התוצאות למרות חשדות לזיופים (בפלורידה ובאילינוי, בהתאמה). ארצות הברית היא מאמינה גדולה ב"חוקי המשחק", ומהבחינה הזו, טראמפ שבר הלילה את הכלים לחלוטין, והגביר את החששות מפני תוהו ובוהו מוחלט במקרה שיפסיד. אי אפשר להקל ראש ברמיזות שלו: טראמפ משחק כאן משחק מסוכן ביותר, ואם אכן יטען ב-9 בנובמבר ש"גנבו את הבחירות", אין להוציא מכלל אפשרות שהדברים יוציאו רבים מתומכיו לרחובות, ואולי אפילו יעודדו כמה מבין מיליוני תומכיו, "אנשי התיקון השני" כפי שכינה אותם בזמנו, לקחת נשק לידיהם.

3. הגשרים נשרפים

סירובו של טראמפ להכיר בתוצאות הבחירות הוא כנראה גם הרגע שבו הוא שרף סופית את הגשרים עם מפלגתו. בשעות הקרובות יצטרכו ראשי המפלגה הרפובליקנית להחליט אם הם יכולים המשיך לתמוך באדם שקורא תיגר על עצם קיומה של הדמוקרטיה האמריקנית. הרי אם השיטה רקובה ולבחירות אין תוקף, מה המשמעות עבור הסנאט ובית הנבחרים, שנשלטים בידי הרפובליקנים? מה זה אומר לגבי המושלים הרפובליקנים של 31 מ-50 המדינות? האם גם הם בלתי-לגיטימיים? יש להניח שעוד היום נשמע הצהרה חד משמעית בעניין, לפחות מפיו של פול ראיין, מנהיג הרפובליקנים בקונגרס.

4. מילה טובה על המנחה

זו הייתה אחת הנקודות החיוביות ביותר בעימות: כריס וואלאס מרשת "פוקס ניוז" הראה לשני קודמיו המפורסמים ממנו, לסטר הולט מ-NBC ואנדרסון קופר מ-CNN, איך עושים זאת נכון. הוא לא היה אנמי, הטביע את חותמו על העימות ולא חשש לדרוש תשובות משני המועמדים, אך עשה זאת באופן מכובד וענייני, ללא הטיה לצד זה או אחר. כך למשל, הוא הפנה לקלינטון כמה מהשאלות הנכונות שצריך היא לשאול אותה כבר בעימותים הקודמים (בין היתר, הוא עימת אותה עם הצהרותיה בעניין "גבולות פתוחים", ואף סחט בכך קריאת התפעלות ותודה מטראמפ), אך גם חזר ודרש מטראמפ להשיב לשאלות, ובסופו של דבר הביע בבירור את סלידתו מטענותיו בעניין זיוף הבחירות, כשבמילות הסיום שלו לעימות, קרא לאמריקנים "למלא את חובם ולהצביע".

5. כשקלינטון הסירה את הכפפות

אל מול הנושאים הלא נוחים שוואלאס הציב בפניהם, המשיכו שני המועמדים לנקוט באותה טקטיקה של הפניית האש לצד השני, בטונים שהפכו והפכו צורמים יותר ויותר. מבחינת טראמפ לא היה כאן שינוי משמעותי לעומת העימותים הקודמים, אך מהצד של קלינטון, בהחלט הורגשה החרפה בטון הביקורתי לעומת העימותים הקודמים, ונראה שהיא "הסירה את הכפפות". הפעם היא לא חששה לקטוע את דבריו של טראמפ מספר פעמים כשהרגישה שהוא חוצה את הגבול (אם כי עדיין הרבה פחות ממספר הפעמים שהוא קטע אותה), והשתמשה לא פעם בביטויים קשים, למשל כשקבעה באופן נחרץ ובוטה (בהתבטאות שנראה כי לא תוכננה ונשלפה מהשרוול בלהט הרגע), כי טראמפ הוא "בובה של פוטין".

6. בין השמצה להשמצה: היה גם דיון על מדיניות

צריך גם לציין שמלבד כל זאת, היה בעימות גם לא מעט דיון ענייני בסוגיות השעה, למעשה אף יותר מאשר בעימותים הקודמים - בין היתר הודות להנחיה המקצועית של וואלאס. כך למשל, זכה עניין בית המשפט העליון לדיון נרחב - נושא שאין ראוי ממנו, בהתחשב בכך שהנשיא שייבחר יזכה למנות שניים ואולי אף שלושה שופטים חדשים, וישפיע באופן מכריעה על דמותה של ארה"ב בעשורים הקרובים.

העימות השלישי והאחרון בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית, הילרי קלינטון ודונלד טראמפ, לאס וגאס, אוקטובר 2016 (רויטרס)
המנחה שלט בדיון. קלינטון וטראמפ, הלילה (צילום: אי-פי)

בהקשר לדיון הזה ראוי לציין שתי נקודות חשובות ומעניינות. ראשית, קלינטון, באמירה חשובה שנבלעה, בעצם אישרה כי תציע כמועמד את מריק גרלנד, שופט ליברלי אך מתון יחסית (ומקובל גם על רפובליקנים רבים), ובכך ודאי אכזבה רבים מתומכי ברני סנדרס הפרוגרסיבים. טראמפ, מצדו - במידה רבה בזכות העקשנות של המנחה שלא ויתר בעניין הזה - נדחק אל הקיר ובעצם נאלץ להודות כי יפעל הלכה למעשה לביטול פסיקת "רו נגד ווייד", שמעגנת את זכותן של נשים להפלה. בכך הוא כנראה הפסיד את קולותיהן של עוד כמה מהנשים הרפובליקניות המתונות שעדיין תומכות בו.

7. הגרסה שלו, הגרסה שלה

דווקא נושא יחסו של טראמפ לנשים, שלא יורד מהכותרות כבר שבועיים, לא תפס יותר מדי נפח בעימות ולא הוליד כותרות בולטות, אך שני דברים בכל זאת בלטו. ראשית, בלטה טענתו של טראמפ כי "מעולם לא התנצל" בפני רעייתו מלניה, משום שלא חש צורך בכך שכן לא עשה בפועל, לשיטתו, דבר מהמעשים שהתגאה בהם באותן הקלטות מפורסמות. בכך הוא סתר לחלוטין את דבריה של מלניה עצמה, שרק לפני שלושה ימים אמרה במפורש בראיון שבעלה התנצל בפניה על הדברים. בקמפיין של טראמפ קוראים לזה "הגרסה שלו, הגרסה שלה".

שנית, ואולי חשוב יותר, ייזכרו המילים שסינן כלפי קלינטון, בזמן שלעגה בסרקזם לכך שאינו משלם מסים - "איזו אישה נבזית", כאשר הדגש הוא על המילה "אישה", והמיזוגניה נוטפת מטון הדיבור. על רקע זה, נשמעו נבובות מאי פעם מילותיו כי יש לו "כבוד עצום לכל הנשים".

8. אל הקרב האמיתי: הקונגרס

הניצחון הזה של קלינטון בקרב, מסמן גם ניצחון שלה במלחמת העימותים כולה. ערב העימות הראשון, לפני פחות מחודש, היה טראמפ בפיגור מינימלי בסקרים, של 41% מול 43%, תיקו הלכה למעשה. כעת המצב הממוצע בסקרים הוא 39%-47% לקלינטון, כשהפער בספירת האלקטורים משמעותי עוד הרבה יותר: מדינות רפובליקניות לגמרי כמו יוטה ואריזונה נצבעות בימים האחרונים בכחול, וגם פלורידה, לפי הסקרים האחרונים, נוטה לקלינטון - ובלעדיה אי אפשר לנצח בחירות.

אף מועמד לנשיאות מעולם לא חזר מפיגור כה גדול, זמן כה קצר לפני בחירות, וגם גדולי הספקנים מתחילים להבין שהקרב הוכרע. במטה קלינטון, כך נראה, כבר מסמנים את היעד הבא: מרוצים משמעותיים לסנאט ולבית הנבחרים, למשל בנבאדה ובמיזורי, שבהם הרפובליקנים המכהנים נאבקים על חייהם. אם המגמה הנוכחית תימשך, ייתכן שב-9 בנובמבר לא רק שהדמוקרטים ישמרו את השליטה בבית הלבן, אלא גם יחזירו לעצמם את השליטה בגבעת הקפיטול, במה שיהיה אחד הניצחונות המוחצים בתולדות הבחירות בארצות הברית.