הכדור הוא הכול

פילדלפיה נותנת את קולה באופן מסורתי לדמוקרטים, שכובשים בזכותה את פנסילבניה כולה. אך השנה, בדוכני הפילי צ'יז סטייק תומכים בהילרי בעיקר משנאת טראמפ. אבל כל זה לא באמת מעניין אף אחד בלילה היסטורי שבו ה"קאבס" זוכים באליפות אחרי 108 שנה. מסע בין כוכבים, פרק ג'

בנסיעה צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, קצת אחרי שעוברים את וושינגטון הבירה, הנוף מתחיל להשתנות. בצידי הדרכים מופיעים צבעי השלכת – כתום, ורוד ואדום - ושלטי הדרכים מציינים כל העת את המרחק ההולך ומצטמצם מהעיר ניו-יורק. אלא שהיעד שלנו במסע הפעם הוא פילדלפיה, העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה, שמתפרשת משני צידיו של נהר הדלוואר, שלוש שעות נסיעה מצפון לוושינגטון ושעתיים מדרום לניו-יורק. חמישה ימים לפני יום הבחירות ב-8 בנובמבר, פילדלפיה מסתמנת בתור העיר החשובה ביותר במערכת הבחירות.

פילדלפיה היא העיר החמישית בגודלה בארצות הברית כיום. כמיליון וחצי איש מתגוררים בתחומיה, ועוד כמה מיליונים בפרברים ובעיירות שמקיפים אותה. כל זה הופך אותה לעיר הגדולה ביותר באמריקה שנמצאת בתחומיה של "מדינה מתנדנדת" בבחירות לנשיאות - ולא סתם מדינה, אלא פנסילבניה, שמחזיקה ב-20 אלקטורים, כלומר קצת פחות מ-10% מסך האלקטורים הנחוצים כדי לנצח בבחירות. פנסילבניה זכתה לתשומת לב רבה גם במערכות בחירות קודמות, אבל השנה היא נהנית מתפקיד חשוב במיוחד. אין זה מקרי שאירוע הקמפיין הראשון שערך הנשיא ברק אובמה למען הילרי קלינטון, התקיים בפילדלפיה – ומצד שני, שאחד מאירועי הבחירות האחרונים של דונאלד טראמפ מתוכנן גם כן להתקיים בפרבריה של העיר הזו.

כאשר בוחנים כיום את מפת המדינות המתנדנדות, ישנן מספר מדינות בולטות שדונלד טראמפ לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. החשובות מביניהן: פלורידה, צפון קרוליינה, אוהיו ואריזונה. להילרי קלינטון, לעומת זאת, יש קצת יותר מרחב גמישות – אבל אם יש מדינה אחת שהיא פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד, זו פנסילבניה. בלי עשרים האלקטורים של המדינה הזו, הנתיב שלה לבית הלבן הופך לצר הרבה יותר, ותלוי בשורת הצלחות שלה במספר מדינות אחרות. אי אפשר להפריז בחשיבות של פנסילבניה עבור סיכוייה של המועמדת הדמוקרטית.

פילדלפיה - ת.ז (ShutterStock)

מה שהופך את פנסילבניה למדינה מעניינת במיוחד הוא האופי המגוון של האוכלוסיה בתחומיה. נהוג לתאר את המדינה הזו, שמשתרעת מהאוקיינוס האלטנטי במזרח ועד לאזור האגמים במערב התיכון של ארצות הברית, כמדינה שבה "פילדלפיה במזרח, העיר התעשייתית פיטסבורג במערב, ואלבמה באמצע". הכוונה היא שבין שתי הערים המתועשות והאורבניות משתרע אזור כפרי-חקלאי נרחב, שקרוב יותר במאפייניו ובזיקה התרבותית שלו למדינות הדרום של ארה"ב. בפילדלפיה יותר ממחצית התושבים הם אפרו-אמריקנים, ועוד כ-20% הם בעלי רקע היספני. באזורים החקלאיים והתעשייתיים של מרכז פנסילבניה, לעומת זאת, הלבנים הם רוב מוחץ של האוכלוסיה.

החלוקה הדמוגרפית הזו משפיעה מאוד גם על הפוליטיקה של המדינה. פילדלפיה נחשבת למעוז מובהק של המפלגה הדמוקרטית; האזורים החקלאיים והתעשיתיים של מרכז ומערב פנסילבניה הם מוקדי תמיכה אדירים של דונלד טראמפ; ואילו העיר פיטסבורג נחשבת לעיר "מתנדנדת", שיש בה בסיסי תמיכה נאמנים לשתי המפלגות. מאז שנת 1988, הדמוקרטים ניצחו בכל מערכות הבחירות בפנסילבניה, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הרפובליקנים – כולל במערכת הבחירות האחרונה ב-2012 – לזכות מחדש במדינה הגדולה והמשפיעה הזו. הרפובליקנים אמנם הצליחו לצמצם את הפערים, אבל היתרון הגדול של הדמוקרטים בעיר פילדלפיה הספיק להם כדי להחזיק בפנסילבניה.

עד לשבוע שעבר, נראה היה שאותו הדבר יקרה בוודאות גם השנה. הסקרים צפו לקלינטון יתרון אדיר של 8-10 אחוזים בפנסילבניה, וטראמפ למעשה משך את ידיו מהמדינה והפסיק לפרסם תשדירי בחירות בערוצי הטלוויזיה שלה. אלא שאז הגיע המכתב של ראש ה-FBI למנהיגי הרפובליקנים בקונגרס בנושא פרשת המיילים של קלינטון, והמרוץ הפך לפתע לצמוד: שלושה סקרים שפורסמו ביממה האחרונה מראים על יתרון של כ-4% לקלינטון – עדיין משמעותי, אבל הרבה פחות בטוח.

כדי להבטיח את הניצחון בפנסילבניה, קלינטון חייבת להוציא את תומכי המפלגה הדמוקרטית בפילדלפיה לקלפיות. בביקור שלנו בעיר אפשר היה לראות בבירור מדוע הקמפיין שלה, למרות ההובלה בסקרים, משדר דאגה: קלינטון אינה מעוררת במצביעים הדמוקרטים את אותה התלהבות שעורר בהם בבחירות הקודמות ברק אובמה. היא נתפסת בעיני רבים כימנית וקשוחה מדי, כמעט רפובליקנית בתפיסת עולמה. עבור רבים מהאנשים שאיתם שוחחנו, קלינטון היא ברירת מחדל, והצבעה עבורה היא בראש ובראשונה הצבעה נגד טראמפ.

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: אביב אירגז

אנחנו מגיעים לפידלפיה רעבים. מנסיעה ארוכה של יום בדרכים מווירג'יניה עד פנסילבניה. עם כל הכבוד לגבינת השמנת, המאכל המזוהה ביותר עם העיר הוא הסטייק סנדוייץ הייחודי, שמורכב מבגט חם, פרוסות דקיקות של בשר עם בצל, עם או בלי גבינה צהובה. ברחוב 9 נמצאים במרחק עשרה מטרים האחד מהשני שני המוסדות הבולטים בתחום: פאט וג'ינו. בשניהם התנועה ערה, בשניהם הקונספט זהה לחלוטין- עשרה דולר לסנדוויץ', כאשר התשלום הוא במזומן בלבד, ובשניהם זמן ההמתנה מרגע ההזמנה עומד על חמש שניות בממוצע.

פאט אמנם היה שם הרבה קודם, אבל גם ג'ינו, מרגע פתיחתו, הפך למוסד קולינרי ידוע ברחבי ארצות הברית. בחודש שעבר התעוררה סערה בעיר, כשטראמפ הגיע לפילדלפיה והעדיף את הדוכן של ג'ינו על פני זה של פט, שם נעלבו מההחלטה. באחד מכלי התקשורת המקומיים אף הגדילו לעשות ופנו לדוכן הוותיק לתגובה, ודוברת מטעמם מסרה כי "בעבר, הנשיאים שלאחר מכן נבחרו הגיעו לפאט, וביל קלינטון וברק אובמה הם רק חלק מהם". ראיין, שמנהל כיום את ג'ינו נראה קצת עייף מכל ההמולה התקשרותית סביב המקום שלו. "תפנו לדוברת, אני לא יכול להגיב בלי הדוברת", הוא משיב כשאנחנו מבקשים לשוחח איתו על חשיבות המקום במערכת הבחירות הזו.

הציון שמספרה מעניקה לשיער של טראמפ

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: יאיר דניאל

רוג'ר לטיירי, שגר בצד השני של הכביש, מגיע לג'ינו כמדי לילה לשתות קפה. "די, כמה סטייקים אפשר כבר לאכול? אני בא הנה לשתות קפה", הוא אומר. גם הוא, כמו רבים מהאנשים איתם שוחחנו, מיואש מהבחירות ומת שהן ייגמרו. "שניהם נוכלים. אבל מה לעשות, צריך להצביע למישהו מהם. טראמפ לא יעשה עבודה טובה, והילרי מושחתת. סביר שאצביע להילרי אם משהו לא ישתנה". בספסל שלידו יושב מייק מאינדיאנה, שעובד כנציג תמיכה טכנית, הגיע לאכול סטייק סנדווויץ' עם שניים מעמיתיו, אחרי שהגיעו לעיר להשתלמות מקצועית. "אף מועמד לא יהיה הבחירה הראשונה שלי, אבל אני נוצרי מאמין, ואני מצביע למי שישים בבית המשפט העליון את הסטנדרט המוסרי שמתאים לי. למרבה הצער או למרבה השמחה, זה טראמפ. אני יכול לחיות עם שני המועמדים במשך ארבע שנים, אבל עם שופטי בית המשפט העליון אני אצטרך לחיות כל חיי".

חוצים את הכביש לפאט. מדגם לא מייצג של שני כתבים רעבים למחצה העלה את המסקנה כי שם טעים יותר. אבל מסקרן מכך - מסתבר שטראמפ דווקא כן הצטלם גם שם - פשוט זה קרה לפני די הרבה שנים לפי הצבע המצהיב של התמונה והמראה הצעיר של המועמד הרפובליקני. ברוס, תושב ממפיס, הגיע לעיר גם הוא במסגרת עבודתו בחברת תרופות. "זה בלאגן. אלה שני המועמדים הכי פחות פופולריים בהיסטוריה של ארצות הברית. לא משנה באיזה צד אתה, קשה להגן על כל אחד מהם. בכנות לא החלטתי במי אבחר. אני שוקל להישאר בבית, אבל בטח בסוף אני אצא להצביע".

"הילרי היא כמו רכב שרוף"

התמשכות המסע בדרכים מאותתת גם כי הגיע הזמן גם לעצור להסתפר. חיפוש קצר ב-yelp מעלה כי המספרה הקרובה אלינו, שעוד פתוחה בשמונה בערב היא "ברברשופ לאונג'". בפנים אנחנו פוגשים את פלויד. הוא עובד כספר כבר 12 שנה ומעיד כי זה מה שהוא רצה לעשות מאז שהוא זוכר את עצמו. בקיץ האחרון הוא איחד כוחות עם ספר אחר, קורי, ויחד הם פתחו את המקום שנמצא בחלקה הדרומי של פילדלפיה. ברקע מתנגנות בלי סוף, בלופ אינסופי, פרסומות של המועמדים לנשיאות. אנחנו שואלים אותו האם למודעות הבחירות האלה בטלויזיה יש איזושהי השפעה עליו, והוא משיב בשלילה. "אני כבר החלטתי למי אצביע לפני חודשים. אני לא רוצה לראות את טראמפ בבית הלבן, נקודה", הוא אומר. כשאנחנו שואלים למה, הוא משיב "בגלל השיער", אבל אחרי הצחוק הוא מוסיף: "כשאתה מדבר כך על ילדים אוטיסטים ולא מכבד נשים, בחייך".

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: אביב אירגז

הערב מתקיים בארצות הברית משחק מספר 7 המכריע בסדרת הגמר של הבייסבול בין קליבלנד ושיקגו, אבל השניים מבהירים שלמרות שהמשחק מרצד ברקע, אין להם בכך עניין מיוחד והם מושקעים רגשית בכדורסל, וספציפית בלברון ג'יימס וקליבלנד. כשאנחנו שואלים מה הם חושבים שתהיה ההשפעה של הצהרת התמיכה של ג'יימס בקלינטון, משיב קורי, שותפו של פלויד: "אני לא תומך בשניהם. שניהם גרועים, אבל הילרי היא פשוט הפחות גרועה. לכן אצביע לה כדי להשאיר את טראמפ מחוץ לבית הלבן, אבל הלוואי והיה עוד מועמד".
אנחנו שואלים אם היה יכול לבחור בכל מועמד שירצה בארצות הברית, למי היה מצביע, והוא נוקב בשמו של ברני סנדרס. "אני אוהב אותו. הוא הראה מי הוא במשך הרבה שנים. הילרי קלינטון היא פשוט האופציה הפחות גרועה. רוצים דוגמה קיצונית? מה הייתם מעדיפים: שהרכב שלכם יעלה באש, או שהבית שלכם יעלה באש? מבחינתי הילרי מייצגת את הרכב, וטראמפ מייצג את הבית".

"אין תקווה בפתק ההצבעה"

אנחנו מחפשים מקום לראות בו את גמר הבייסבול ונכנסים לפוקס אנד האונד, בר ספורט בסמוך לבניין העירייה. למעלה ממאה איש מאכלסים את המקום וצופים במשחק, כאשר שאגות שמחה רמות נשמעות בשניה שאנחנו פותחים את הדלת. הום ראן לקאבס, שמתקרבים לאליפות הראשונה מזה 108 שנה. אנחנו חולקים שולחן ארוך עם חבורה של אוהדי שיקגו שהגיעו לראות את המשחק יחד. הם אומרים בפה מלא כי לא האמינו שיזכו לראות את הקאבס לוקחים אליפות בימי חייהם, אבל כשאנחנו שואלים אותם האם זה הדבר הכי משוגע שקורה באמריקה הם מיד עונים "לא, לא, יום שלישי הבא (הבחירות, ע"נ, א"ת) זה הדבר הכי משוגע, המשחק? זה רק במקום השני". אחד מהם, אוון, אומר כי "שניהם מביכים, אני לא רוצה להצביע למישהו מהם, אבל אני בעיקר מתכוון ללכת להצביע כדי לבחור לכל בעלי התפקידים שעומדים לבחירה באותו היום כמו הסנאט והקונגרס, אין תקווה בחלק העליון של פתק ההצבעה".

הניצחון ההיסטורי של הקבוצה משיקגו הפך, כמעט בן רגע, לחלק ממלחמת הספינים האין-סופית של הקמפיין. תומכיו של טראמפ מיהרו להדגיש כי הסטטיסטיקאי הבכיר נייט סילבר טען רק לפני כמה ימים שהסיכוי של הקאבס לזכות באליפות, נמוך יותר מהסיכוי של טראמפ להפוך לנשיא. המסקנה ברורה: מוקדם מדי להספיד את המועמד הרפובליקני. מצד שני, תומכי קלינטון מיהרו להלעיג את טראמפ ולשלוף מן הארכיון ציוץ בן כמה חודשים שלו נגד הקאבס, עליהם כתב שהם "קבוצה כושלת ועלובה", וזאת אחרי שבעלי הקבוצה תרמו כסף ליריביו של טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקנית. ההצהרה הזו לא התיישנה בצורה מוצלחת במיוחד.

הילרי קלינטון, אגב, היא אוהדת של האלופה החדשה מאז שנות ילדותה המוקדמות בשיקגו. אמש, השיירה שלה התעכבה במשך 45 דקות אחרי אירוע בחירות באריזונה, כדי שהמועמדת תוכל לסיים לצפות במשחק. ההישג של הקבוצה הפך את ליל אמש למאושר עבורה. אבל כדי להיות מאושרת באמת, הילרי קלינטון צריכה כעת להתמקד בפילדלפיה. אם לא תצליח להוציא את המצביעים בעיר הזו בהמוניהם אל הקלפיות, בהחלט ייתכן שביום שלישי הבא, אחרי הסנסציה הספורטיבית, יגיע תורה של הסנסציה הפוליטית.