מסע בין כוכבים 7.11.16- HEADER/מערכת וואלה! NEWS

הראשונה לזהות

רק פעמיים במאה השנים האחרונות נבחר נשיא מבלי שזכה גם באוהיו, ונכון לכרגע זוכה שם טראמפ ליתרון קל. קלינטון גייסה למערכה את ביונסה ולברון ג'יימס, טראמפ שלח לחזית את שרה פיילין, וויכוח בחנות עתיקות קטנה מלמד שהקרב טרם הוכרע. מסע בין כוכבים: פרק ה'

זמן קצר אחרי הכניסה לאוהיו, שלט קטן בצד הכביש מבשר לנוסע על כך שזה עתה חלף על פני "קו פרשת המים" של המערב התיכון. זו הנקודה שממנה כל הנהרות בחלק הזה של ארה"ב מתפצלים מזרחה לכיוון האוקיינוס, או מערבה לכיוון האגמים הגדולים ונהר המיסיסיפי. ההיסטוריה מצביעה על כך שאוהיו היא קו פרשת המים גם מבחינה פוליטית – זו המדינה שקובעת מי ייסע לבית הלבן, ומי יצטרף לרשימה הארוכה והנשכחת של מועמדים לנשיאות שהפסידו.

למדינת אוהיו, הלב הפועם של המערב התיכון האמריקני, יש מעמד מיוחד בפוליטיקה הנשיאותית של ארצות הברית. היא נחשבת באופן מסורתי למדינה שמנבאת בצורה הטובה ביותר את תוצאות הבחירות: במאה השנים האחרונות, היו רק שני מקרים בהם המועמד שניצח באוהיו לא זכה בסופו של דבר בכרטיס הכניסה לבית הלבן. אוהיו חשובה במיוחד עבור הרפובליקנים, שכן מאז המאה ה-19 ועד היום, לא היה מעולם רפובליקני שנבחר לנשיאות בלי לנצח באוהיו.

בסוף השבוע בילינו יומיים בנסיעות ושיחות עם מצביעים ברחבי המדינה. הנסיעה לאוהיו מהתחנה הקודמת במסלול שלנו - העיר פיטסבורג, במערב מדינת פנסילבניה – אורכת כשעתיים וחצי, כאשר בצדי הדרכים רואים מפעלי ענק בעיקר של יצרניות הרכב האמריקניות, לצד חוות צנועות של אסמים וכרי מרעה.

על הנייר, 18 האלקטורים של אוהיו אמורים להיות קריטיים במיוחד גם במערכת הבחירות הנוכחית, שתגיע לסיומה מחר בשעות הלילה. אלא שמערכת הבחירות של שנת 2016 היא כל-כך מטורפת ובלתי-צפויה, שיש מי שמעזים להרהר בקול רם האם המעמד המיוחד של אוהיו כ"מדינה שבוחרת את הנשיא", הולך להשתנות. על פי הסקרים האחרונים, דונאלד טראמפ מוביל בפער קטן באוהיו, ואילו הילרי קלינטון מובילה בפער דומה ברמה הארצית. את הסקרים יש לקחת בעירבון מוגבל, אבל אם הם יתבררו כנכונים – הילרי קלינטון לא תהיה רק הנשיאה הראשונה בתולדות ארה"ב, אלא גם המועמדת הראשונה מאז ג'ון פ. קנדי בשנת 1960 שתזכה בנשיאות בלי לנצח באוהיו.

אוהיו - תעודת זהות, מסע בין כוכבים. ShutterStock
אוהיו - תעודת זהות, מסע בין כוכבים/ShutterStock

אם אוהיו אכן מאבדת מחשיבותה, אי אפשר היה למצוא לכך סימנים כלשהם בסוף השבוע האחרון. בימים האחרונים של כל מסע בחירות לנשיאות, המשאב היקר ביותר של הקמפיין הוא הזמן של המועמד לנשיאות. הילרי קלינטון בחרה לפזר את המשאב הזה בנדיבות באוהיו, כאשר ערכה שני אירועי בחירות בולטים במיוחד במדינה. דונלד טראמפ, מצדו, שלח לאוהיו את אחת התומכות הידועות ביותר שלו – מושלת אלסקה לשעבר וכוכבת הימין הדתי, שרה פיילין, שערכה סדרת הופעות עבור טראמפ באזורים הכפריים של אוהיו.

ההשקעה של שני הקמפיינים באוהיו ברורה לא רק לאור ההיסטוריה, אלא גם כאשר בוחנים את ההווה: במהלך סוף השבוע פורסמו שני סקרים בולטים במדינה, ושניהם הצביעו על תיקו בין המועמדים. באוהיו, כמו במדינות רבות בארה"ב, מתקיימת כבר הצבעה מוקדמת, שבמסגרתה מאות אלפי אנשים כבר ביקרו בקלפיות. תוצאות ההצבעה המוקדמת מראות מגמה מעורבת: מצד אחד, יותר דמוקרטים הגיעו לקלפיות מאשר רפובליקנים, מה שכביכול מחזק את קלינטון. מצד שני, בקרב המצביעים השחורים במדינה, חלה ירידה בשיעור ההצבעה המוקדמת ביחס לשנת 2012, נתון שמדאיג מאד את הקמפיין של הדמוקרטים בישורת האחרונה.

שני האירועים שקלינטון ערכה באוהיו בסוף השבוע התמקדו באופן מובהק במצביעים השחורים. אתמול היא הופיעה במדינה לצדו של האיש הנערץ ביותר באוהיו, הכדורסלן לברון ג'יימס, שהוביל את קבוצת ה-NBA המקומית, קליבלנד קבלירס, לאליפות הראשונה בתולדותיה בקיץ שעבר. לברון, יליד אוהיו שגדל במדינה וחזר אליה כדי להוביל את קבוצת נעוריו לאליפות ההיסטורית, הביע תמיכה באופן רשמי בקלינטון בחודש ספטמבר – ושלשום הוא הפציר באוהדיו הרבים לצאת להצביע. "אני יודע איך זה לגדול בשכונת עוני", אמר ג'יימס. "אני מכיר את הלך המחשבה שהקול שלנו לא חשוב. זה לא נכון. הקול שלנו מאד חשוב".

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: שניר דבוש ויאיר דניאל
ג'ים נראה חשדן. "מאיפה אתם צצתם? אני מתכוון, מילולית, מאיפה צצתם? לפני רגע לא הייתם פה והנה אני מסובב את הראש ואתם יושבים לידי". אנחנו משיבים שאנחנו מישראל, ועיניו של ג'ים בורקות. "אתם מירושלים? אני לא מאמין. הייתי מתחלף אתכם הרגע. אתם בני האל"

במטה של קלינטון מקווים שההתגייסות של ג'יימס למענה תעודד מצביעים שחורים צעירים, שרבים מהם אינם נלהבים מהמועמדות שלה, לצאת אל הקלפיות. אלא שעם כל הכבוד ל"קינג ג'יימס", המהלך החשוב ביותר של הקמפיין באוהיו בסוף השבוע, הסתמך דווקא על "קווין בי" – הזמרת ביונסה, ככל הנראה הסלבריטאית הנערצת ביותר באמריקה כיום, ובמיוחד בקרב שלושת הקהלים שאותם קלינטון חייבת להלהיב כדי לנצח באוהיו: שחורים, נשים וצעירים.

ההופעה של ביונסה יחד עם בעלה ג'יי-זי והראפרים "ביג שון" ו-"ג'יי קול", התקיימה ביום שישי בערב באולם ספורט גדול במרכז קליבלנד. הגענו למקום קצת לפני השעה שבע, ונתקלנו מיד בתורי ענק של אלפי אנשים שחיכו להיכנס. בפנים, בשעה שהקהל תופס את המקומות, מתרוצצים עובדי הקמפיין ש"תופרים" את הפרטים האחרונים של האירוע. המופע נפתח במספר נאומי מוטיבציה של פוליטיקאים מקומיים מהמפלגה הדמוקרטית, שרובם מתקבלים באדישות מצד הקהל. היחיד שמעורר התלהבות של ממש הוא הסנאטור המקומי שרוד בראון, שסומן בזמנו כאחד המועמדים לתפקיד סגן הנשיא של קלינטון אך לבסוף לא זכה בתפקיד, שהוענק לסנאטור טים קיין ממדינת וירג'יניה. סמוך לשעה תשע, האולם כבר מלא לחלוטין, הקהל מחכה בציפיה, וג'יי זי מפציע על הבמה בחליפה שחורה.

כמו כל דבר בקמפיין של קלינטון, ההופעה הזו בקליבלנד מתנהלת בהתאם לספר הפעלה מדוקדק, כאילו מדובר באירוע שנקבע על ידי אלגוריתם ולא בהופעת רוק. מאחורי ג'יי זי מוצבים מסכי ענק שמרצדים סיסמאות כמו "הצביעו", ו-"השתמשו בקול שלכם". בין סיסמא לסיסמא, מופיעים קטעי וידאו שמזכירים לקהל הצעיר במקום את המחיר הכבד שנאלצו השחורים בארה"ב לשלם עד שזכו בזכות להצביע בבחירות בשנות השישים של המאה הקודמת. המסר ברור: לא להצביע בבחירות זו בגידה במורשת של המאבק לזכויות האזרח באמריקה.

ג'יי זי ערך הופעות בחירות גם עבור ברק אובמה בשתי מערכות הבחירות הקודמות אבל נראה שהפעם התמיכה שלו נחוצה הרבה יותר. בקרב הדור הצעיר של האוכלוסיה השחורה באמריקה, קלינטון נתפסת כמועמדת מיושנת, מתונה מדי בדעותיה ולא מחוברת לנושאים כמו היחס המחפיר של המשטרה בארה"ב לאזרחים השחורים. שני הראפרים הבאים שהופיעו באירוע, "ביג שון" ו"ג'יי קול", התייחסו בדיוק לסוגיה הכאובה הזו, במסגרת ניסיונם להפציר בקהל לא רק לצאת להצביע למען קלינטון, אלא גם לעשות הכל כדי לשכנע חברים וקרובי משפחה להצביע עבורה.

רגע השיא של הערב הגיע כשעה אל תוך ההופעה, כאשר ביונסה תפסה את מקומה על הבמה. אם בקטעים הקודמים, תצוגת הווידאו שליוותה את ההופעה התמקדה במסרים "חברתיים" כלליים יותר, הרי שתוך כדי ההופעה המחשמלת של ביונסה ריצדו על המסכים הגדולים מסרים הקשורים להיותה של קלינטון האישה הראשונה בתולדות ארה"ב שמתמודדת ברצינות על הנשיאות. "אני רוצה שהבת שלי תגדל כאשר היא רואה אישה מנהיגה את המדינה", הצהירה הזמרת. "זו הסיבה שאני תומכת בהילרי". האולם כולו על הרגליים, באקסטזה.

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: שניר דבוש ויאיר דניאל

קלינטון עצמה מבליחה על הבמה רק בסוף הערב, ומסתפקת בנאום קצרצר של שתי דקות. הקול שלה צרוד אחרי שורת עצרות בחירות במהלך היום, ובקמפיין שלה כנראה גם חוששים שאם תדבר יותר מדי, אנשים יאבדו עניין ויתחילו לצאת לכיוון הרכבים שלהם. המסר שלה מהודק ומוכוון מטרה: היא חוזרת על המסרים שהשמיעו המוסיקאים בנושא חשיבות ההצבעה, ואז מקריאה פעמיים את הכתובת של הקלפי הקרובה לאולם - שכבר פתוחה להצבעה מוקדמת. כשהיא מסיימת לדבר, ג'יי זי עולה פעם אחרונה לבמה, ומדגיש פעם נוספת –"תצביעו ותביאו את המשפחה שלהם להצביע. זה כל כך, כל כך חשוב".

ביציאה מהאירוע, אנחנו משוחחים עם יותר מעשרה צעירים שהגיעו להופעה. אנחנו שואלים אותם האם באו בעיקר בגלל קלינטון, או בגלל ג'יי זי וביונסה. רובם בוחרים בתשובה מעורפלת, בסגנון "גם וגם". כמו בשיחות רבות שקיימנו עם מצביעים ברחבי ארה"ב לאורך המסע, גם כאן ברור שרבים מתכוונים להצביע לא בגלל התלהבות מהמועמדת "שלהם" – קלינטון – אלא בעיקר בגלל תחושות של פחד, זעם ושנאה כלפי המועמד הרפובליקני, דונאלד טראמפ.

אנחנו יוצאים מההופעה כאשר לא ברור לנו עד כמה אפקטיבית היא הייתה עבור קלינטון. התשובה מתקבלת רק למחרת בבוקר בשני חלקים. בפעם הראשונה, כאשר אנחנו רואים שעל כל שערי העיתונים המקומיים, מרוחה תמונה ענקית של המועמדת הדמוקרטית מחובקת עם ביונסה וג'יי-זי; בפעם השנייה, כאשר מתחילים לזרום דיווחים על תורי ענק בקלפיות ההצבעה המוקדמת במוקדי האוכלוסיה השחורה. אבל האם זה יספיק לה כדי לנצח במדינה שלאורך רוב החודשים האחרונים, טראמפ הוביל בסקרים שנערכו בה? את התשובה לשאלה הזו, הגורלית כל כך, נגלה רק בעוד 48 שעות.

הפרק הקודם בסדרה

"הילרי לכלא": בלי לקחת שבויים, המתמודדים מסתערים על מדינת המפתח

לכתבה המלאה
צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: שניר דבוש ויאיר דניאל
בפנים, אנחנו מוצאים את המיקרוקוסמוס המושלם של המדינה המתנדנדת. שתי נשים בעד טראמפ, שתי נשים בעד קלינטון, ודוד חביב שמסתובב בחנות ומפזר הלצות בנוסח: "למה אנחנו מצליחים לנחש מי יהיה הנשיא? כי אנחנו יותר חכמים מכולם. ולמה אנחנו יותר חכמים? כי אנחנו מאוהיו"

אוהיו, כמו רוב המדינות בארה"ב כיום, מחולקת מבחינה פוליטית בין הערים הגדולות שנוטות לדמוקרטים, לבין מחוזות כפריים וחקלאיים שבהם ישנה תמיכה מובהקת ברפובליקנים – כאשר בתווך נמצאות שכונות הפרברים, שבהן יש תומכים לשתי המפלגות, וגם מתלבטים שמשנים את דעתם ממערכת בחירות אחת לאחרת. ביציאה מקליבלנד אנחנו עוצרים לביקור בעיירה לורדסטאון, לצד הכביש המהיר, ומוצאים את עצמנו בחנות קטנה וחמודה להפליא של עתיקות ופריטי אספנים. למזלנו, מדובר ביום השנה להיווסדה של החנות ובמקום מוגש כיבוד חגיגי. עוד בטרם הספקנו להציג את עצמנו, כבר הובלנו אחר כבוד לחדר הצוות לאכול כריך ולשתות קפה לכבוד המקום. הקרח נשבר עוד לפני שעברנו בדלת.

בפנים, אנחנו מוצאים את המיקרוקוסמוס המושלם של המדינה המתנדנדת. שתי נשים בעד טראמפ, שתי נשים בעד קלינטון, ודוד חביב שמסתובב בחנות ומפזר הלצות בנוסח: "למה אנחנו מצליחים לנחש מי יהיה הנשיא? כי אנחנו יותר חכמים מכולם. ולמה אנחנו יותר חכמים? כי אנחנו מאוהיו".

שתיים מהנשים מספרות כי שמעו על חברים שניתקו קשרים והפסיקו לדבר בגלל הבחירות, אך הן מבהירות כי הן לא נותנות לאמונות ועמדות להשפיע על החברות ביניהן. "לא מתווכחים על פוליטיקה ולא מתווכחים על דת", אומרת אחת מהן. קייסי, בעלת החנות, אומרת כי היא חשה שמערכת הבחירות הנוכחית הותירה חותם פלגני בארצות הברית. היא מבהירה כי תצביע לקלינטון, ומנמקת: "הבחירות הללו לוקחות אותנו אחורה. פעם זה היה שחורים נגד לבנים, היום זה גברים נגד נשים, מוסלמים נגד נוצרים, זה כל כך מפלג את ארצנו, לבחור מישהו עם דעות מן הסוג הזה".

חברתה קאת'י, שעובדת בחנות, אומרת כי היא תומכת במועמד הרפובליקני: "טראמפ הוא איש עסקים. אני באה ממשפחה של אנשי עסקים, ואני חושבת שהסוגייה הכי חשובה היא החוב הלאומי. יש לי אנשים במשפחה שנוטים לטראמפ רק בגלל זה. אם תייצב את המדינה כלכלית תוכל לטפל בכל הדברים האחרים". היא אומרת שהתעייפה ומיצתה לחלוטין את מערכת הבחירות. "זה מגוחך, אנחנו לא מתעסקים בסוגיות, כבר נמאס לי לשמוע את כל הפרסומות ברדיו וכמה הם עולבים אחד בשני". קייסי נשאלת מה יש באוהיו שגורמת לה לנבא באופן מדוייק פעם אחר פעם את זהות הנשיא, ומשיבה: "כי אנחנו מגוונים, יש פה את החוואים, שהם חלק עצום מאוהיו, יש פועלי צווארון כחול, מעמד ביניים, תעשיית הרכב, יש פה תערובת של כולם".

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: שניר דבוש ויאיר דניאל

הבר בכפר קירבי הוא בית העסק היחיד ברדיוס של חצי שעת נסיעה, וגם אותו קל מאוד לפספס. בואו נאמר שלקרוא למקום הזה "נידח" יהיה פחות או יותר האנדרסטייטמנט של העשור. על הכביש הצר והחשוך ב"ארץ הפחם", על גבול פנסילבניה ומערב ווירג'יניה, לרגלי הרי האפלצ'ים, מקום שבו קליטה סלולרית היא פנטזיה רחוקה, הוצב שלט קטן לצד הדרך: "בירות. אוכל טרי. אלכוהול". פניה ימינה, לדרך עפר מביאה אותנו לקרוואן קטן וחמים, בתוכו מצטופפים על הבר כעשרה אנשים, חלקם סיימו זה מכבר יום עבודה במכרה הפחם הסמוך, וכמה אחרים לובשים בגדים בצבע ירוק וחולצות עם הדפסים של צמחייה, זכר ליום הצייד ממנו חזרו, כחלק מעונת ציד הצבאים שנמצאת כרגע בעיצומה.

אנחנו מתקשים למצוא מקום על הבר, ובינתיים מתבוננים סביב: שלושה פוחלצים של ראשי איל תלויים על הקיר, לצד שולחן ביליארד, דגל של ארגון הרובאים הלאומי, ה-NRA, ושתי טלוויזיות שמשדרות בשידור ישיר משחק דרמטי של פוטבול מכללות, בהשתתפות מכללת ווסט ווירג'יניה, שמשחקת בעיר מורגנטאון הסמוכה. הציידים קמים ממקומם ללכת, וכך אנחנו נותרים במקום עם פועלי המכרה, ומתיישבים בין דייב וג'ים.

על הקירות תלויים דגלים של הפיטסבורג סטילרס, שמשחקים כשעה נסיעה מכאן, אבל דייב כועס. "הם אירחו אתמול את קלינטון באצטדיון שלהם. אני לא אשכח להם את זה". ג'ים נראה חשדן. "מאיפה אתם צצתם? אני מתכוון, מילולית, מאיפה צצתם? לפני רגע לא הייתם פה והנה אני מסובב את הראש ואתם יושבים לידי". אנחנו משיבים שאנחנו מישראל, ועיניו של ג'ים בורקות. "אתם מירושלים? אני לא מאמין. אלוהים. הייתי מתחלף אתכם הרגע. אתם בני האל", הוא ניגש ומחבק אותנו. "היי דייב, יש פה אנשים מישראל! אתה לא מתרגש?". דייב נראה פחות נרעש מהתגלית, ומתרכז במשחק. "אני לא יודע, הם לא עשו לי שום דבר רע".

הבר הכי נידח בארה"ב

בר בכפר קירבי, פנסילבניה. עמרי נחמיאס
בר בכפר קירבי, פנסילבניה/עמרי נחמיאס

בנקודה הזו מצטרפת לשיחה הברמנית, ג'סי. "אתם מישראל? 'נו שיט'! אנשים מישראל, כאן". אנחנו מנסים למקד את השיחה, כמו תמיד, בפוליטיקה. ג'סי בת 32, והשנה החליטה להצביע לראשונה בחייה. " סבתא שלי אמרה לי תמיד: את חייבת דין וחשבון רק למישהו אחד, וזה אלוהים. אבל כפי שהעולם נראה כרגע, אנחנו צריכים עזרה", היא אומרת. "טראמפ הוא איש עסקים. אין לו ניסיון פוליטי, למה שלא ניתן לו הזדמנות? לא נאהב את מה שהוא עשה, נעיף אותו אחרי ארבע שנים. מה יש לנו להפסיד? זה לא יכול להיות יותר גרוע ממה שמצבנו עכשיו". עם זאת, היא מודה שלא התלהבה מכל מה שיש למועמד הרפולביקני להציע. "זה נכון, טראמפ יכול להתנהג כמו מנוול, אבל הוא כן והיא שקרנית". היא מסבירה לנו שגם היא חוששת לתעשיית המכרות ומוסיפה: "מבחינתי, כורה זה אדם שהוא שני בגבורתו רק לחייל בצבא האמריקני".

דייב, שיצא לפנסיה מעבודתו במכרה הפחם, אומר כי הסיבה המרכזית בגללה החליט להצביע לטראמפ היא עמדתו בנוגע למכרות. "הוא עמד לצידם של הכורים בניסיון להשאיר את המכרות ואת תחנות הכוח פתוחות", הוא אומר. "שמעתי כל כך הרבה על פוליטיקה. הם ממשיכים להעלות את הדברים של טראמפ מלפני 15 שנה ארורות. למי איכפת מה קרה לפני 15 שנה? אנחנו לא רוצים לשמוע מזה. רוצים לשמוע על הבעיות שיש במדינות הזאת. והיא, איך שהיא שיקרה לכולם. כל בנאדם אחר כבר היה בכלא בשלב הזה".

ג'ים מנסה לגרור אותו להמשיך ולדבר על פוליטיקה, אבל דייב מאותת שאיבד עניין. "עזוב אותי. תיכף מתחיל משחק של אלבמה נגד LSU". אז הוא מסתובב ופונה חזרה אלינו. "אני לא אוהב את קלינטון בגלל המדיניות שלה לגבי הפלות, וזה הדבר החשוב לי ביותר. אני לא חשוב שלאנשים צריכה להיות זכות לעשות את זה. אם הם לא רוצים, שיילדו את הילד וימסרו אותו לאימוץ. בארצות הברית יש אנשים שרוצים ילדים". רוב הראיונות שקיימנו הם תמציתיים, ומסתכמים בשיחה של כמה דקות. משהו בביקור בקירבי היה שונה. אחרי ישיבה ארוכה של למעלה משעה אנחנו קמים מהמקום ונפרדים בברכות חמות. הרגע שבו שוחחנו על מצב הכורים היווה הזדמנות ראשונה לחוות באופן ישיר ובלתי אמצעי את התסכול והחרדה שחשים מאות אלפי אנשים שפרנסתם בענף הזה דועכת ואין להם חלופות אחרות. אותם אנשים, שחשים כי נשארו מאחור בזמן שממשל אובמה דוחף למעבר לאנרגיות מתחדשות, הם ציבור בעל משקל אלקטורלי לא מבוטל במדינות כמו אוהיו ופנסילבניה. ככה נראית אמריקה האחרת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully