להירדם עם קלינטון, להתעורר עם טראמפ: איך שוב קרסו התחזיות?

נתניהו, ברקזיט, קולומביה - ועכשיו טראמפ. האם שוב כשלו הסוקרים, או שמא הם דווקא היו בסדר, ורק הפרשנים לקחו צעד רחוק מדי? למה למשל ציטטו כולם את הסטטיסטיקאי נייט סילבר אך התעלמו מהאיש שחזה ניצחון של טראמפ? שיחה עם מינה צמח

עריכה: ניר חן

שוב זה קרה. כמו בבחירות האחרונות בישראל, כמו בהצבעה על "ברקזיט" בבריטניה וכמו במשאל העם שדחה את הסכם השלום בקולומביה - התחזיות מבוססות הסקרים העניקו את ההובלה לצד אחד, אך תוצאות האמת נראו כמו תמונת ראי: ניצחון סוחף לצד השני. במקרה הנוכחי הניגוד אף חריף יותר, שכן דונלד טראמפ פיגר בסקרים באופן עקבי בהפרשים שמהם אף מועמד לא חזר לפניו.

קשה להאמין, אך רק אתמול (שלישי) בבוקר פרסמה סוכנות רויטרס תחזית בשיתוף מכון המחקר המוערך Ipsos, שהעניקה להילרי קלינטון סיכוי של לא פחות מ-90% לנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית. אותה תחזית העניקה לקלינטון 303 אלקטורים, ובהם בין היתר מדינות פלורידה, מישיגן, אוהיו וקרוליינה הצפונית - שכולן נחתו בכיסו של טראמפ, חלקן בפער ניכר. אף יותר קשה להאמין, שהלילה בשעה 2:00, עם סגירת הקלפיות, ה"ניו יורק טיימס", העיתון הנחשב לאמין בעולם, עדיין העריך כי הילרי קלינטון תנצח בבחירות, בסבירות של 80%. בתוך חמש שעות בלבד, התהפכה התחזית למצב של יותר מ-95% סיכוי לטראמפ.

עוד על הבחירות בארצות הברית:
טראמפ נשא נאום ניצחון: "אאחד את אמריקה, אהיה הנשיא של כולם"
איך זה קרה, ומה יהיה עכשיו: המבחן האמיתי של הנשיא טראמפ
הדרך אל הניצחון הדרמטי: כך הפך טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב

השינוי בתחזיות באתר הניו יורק טיימז (צילום מסך)
התהפכות התחזיות של ה"ניו יורק טיימס" (צילום מסך)

ואולי יותר מכולם נבוך היום נייט סילבר, אותו סוקר-קוסם שחזה בדיוק מדהים את תוצאות שתי מערכות הבחירות האחרונות (ב-2012 היה מושלם, ב-2008 פספס מדינה אחת). סילבר פיתח שיטה מורכבת לחזות את תוצאות הבחירות, ועל פיה - כפי שניתן עדיין לראות בבלוג שלו - הוא העניק לקלינטון את ההובלה במרוץ לאורך כל מערכת הבחירות. רגע לפני פתיחת הקלפיות זכתה אצלו קלינטון ל-71.4% סיכוי לנצח, כשהתסריט הסביר הוא ניצחון עם יותר מ-302 אלקטורים.

לאלה מצטרפים הסקרים הכלליים שפרסמו כל כלי התקשורת בשבוע שלפני הבחירות, שכולם ללא יוצא מן הכלל הצביעו על תמיכה יותר גדולה בקלינטון ב"קול הפופולרי" (סך כל הקולות בארצות הברית), בפער שנע בין 2% לכל הפחות לפער דו-ספרתי. אפילו סקר "פוקס ניוז" השמרנית העניק יתרון של 6% לקלינטון. אגב, קלינטון ככל הנראה אכן ניצחה ב"קול הפופולרי", גם אם בפער זעום - וכאן ניתן ללמוד שוב עד כמה הסקרים הכללים האלה אינם רלוונטיים לתוצאות הבחירות האמיתיות, שנקבעות על פי מאזן האלקטורים בין המדינות.

למה על המומחה שחזה ניצחון לטראמפ לא שמענו?

התוצאות האלה כמובן העלו מיד לדיון חוזר את נושא הסקרים והתחזיות המתבססות עליהם, ששוב נראה כי כנראה בעידן הנוכחי, כבר לא ניתן באמת להסתמך עליהם לחיזוי תוצאות של הצבעה. אך האם הבעיה היא בסקרים עצמם? הסוקרת מינה צמח נדרשה לנושא הבוקר בראיון באולפן וואלה! NEWS, והדפה את הטענות.

התחזית האחרונה של נייט סילבר, נובמבר 2016 (צילום מסך)
התחזית האחרונה של נייט סילבר (צילום מסך)

אמנם יש, לדבריה, בעיות מסוימות בסקרים, כמו אנשים שנמנעים ממענה לטלפון, או קושי בהפרדת הבוחרים הרשומים משאר האוכלוסייה (אף שרק הם מצביעים בפועל) - אך לטענתה, אלו קשיים שניתן להתגבר עליהם באמצעים סטטיסטיים. "אני גם לא מאמינה שאנשים משקרים", הוסיפה בהתייחס לטענה נוספת נפוצה נגד מהימנות הסקרים.

אז היכן הבעיה? היא כנראה אינה דווקא בסוקרים ובסקרים - אלא בעיתונאים ובפרשנים שבוחרים באילו סקרים להשתמש, וכיצד לעשות בהם שימוש - ספק בגלל הרגלים, ואולי גם בגלל העדפה מובנית לסקרים שתואמים את רצונותיהם הסמויים (והרי התקשורת הליברלית ו"אליטיסטית" משויכת באופן מובהק למדי לצד המפסיד והמופתע – בישראל, בבריטניה, בקולומביה וכעת גם בארה"ב).

צמח הביאה כדוגמה את הסטטיסטיקאי הלמוט נורפות' מאוניברסיטת סטוני ברוק בלונג איילנד, מומחה לא פחות מסילבר, שחזה באופן עקבי, על פי אותם סקרים, ניצחון לטראמפ בהסתברות של 87%. ניתן לציין בהקשר זה גם את התחזית של "גוגל", שקבעה כי על סמך ניתוח החיפושים ברשת, טראמפ צפוי לנצח. אז מדוע הסתמכו כולם דווקא על סילבר בתחזיותיהם ולא עליהם?

דונלד טראמפ בנאום ניצחון בעצרת בחירות במנהטן, ניו יורק, ארה"ב. נובמבר 2016 (רויטרס)
ניצח את התחזיות, או את הפרשנויות. הנשיא הנבחר דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

"הדבר היחיד שהסוקרים עשו לא נכון, הוא שהם לא עשו מספיק כדי לבלום את הפרשנים ואת התחזיות שאותם פרשנים ביססו על הסקרים", הוסיפה. "אף אחד מהסוקרים לא קבע מי יהיה הנשיא הבא. הם רק בחנו כל מדינה בנפרד, ונתנו תחזית עבור כל מדינה – אלא שבבוקר יום שני, על פי כל הסקרים האחרונים, ב-40% מהמדינות היה צמוד מדי מכדי להכריז על מנצח צפוי".

את המידע הזה לקחו הפרשנים, וביססו עליו את אותן תחזיות באחוזים, שניבאו סיכויי ניצחון גבוהים לקלינטון. לדבריה, הטעות העיקרית של הסוקרים הייתה שלא עשו די למנוע את הפרשנות המוגזמת, ו"לא הכריזו בקולי קולות" שהסקרים אינם מאפשרים באמת לחזות את המנצח.