גורל ההסכם עם איראן והסיוע הביטחוני: במערכת הביטחון מחכים לטראמפ

(טראמפ לפני ועידת איפא"ק: ישראל צריכה לשלם על הסיוע הביטחוני, מרץ השנה)

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ותוצאותיהן המפתיעות עוררו עניין רב לא רק במערכת הפוליטית הישראלית, אלא גם במערכת הביטחון, המצפה לראות כיצד יפעל הממשל החדש בראשות דונלד טראמפ. לפחות לפי ההצהרות של הנשיא הנבחר, הוא אמור להיטיב עם ישראל בכל הנוגע לענייניה הביטחוניים. על כן, במערכת הביטחון רואים בבחירתו הזדמנות, אך לא ממהרים לשמוח וממתינים לראות אם הצהרותיו במהלך הקמפיין יהפכו למציאות.

בחודשים הקרובים תגובש מדיניות הביטחון של הממשל החדש, ואחד הנושאים העיקריים שיעמדו על הפרק הוא הגישה כלפי המזרח התיכון בכלל, וכלפי סוריה בפרט. כאן דווקא עולה בישראל חשש מכך שממשל טראמפ ישאיר את המלחמה בארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) במדינה השסועה לטיפול רוסיה, וכתוצאה מכך ייווצר חלל שיחזק את הציר הרדיקלי: משטר אסד, איראן וחיזבאללה.

הדרג הביטחוני בישראל ממתין גם לראות מה יעלה בגורלו של הסכם הגרעין עם איראן, שטראמפ אמר במערכת הבחירות כי יבטל אותו, אך חזר בו לאחר מכן. סוגיה זו צפויה להיות אחת הסוגיות הרגישות בשנה הראשונה לכהונתו. ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו הפעילו כזכור לחץ ישיר ועקיף על ממשל ברק אובמה, והעבירו ביקורת על האופן שבו ניהל את המו"מ עם משטר האייתולות. אין ספק כי ישראל תנסה לקדם מהלך לצינון האווירה החיובית שנוצרה סביב ההסכם בין איראן למערב, לעכב את השיקום הכלכלי של טהראן ולמנוע את מעורבותה בטרור המבעבע במזרח התיכון.

גם היחס של הבית הלבן למדינות הערביות באזור כמו מצרים, ערב הסעודית, ירדן ואיחוד האמירויות הערביות הוא נושא חשוב מבחינת ישראל, על רקע האינטרסים המשותפים האזוריים במלחמה מול הציר הרדיקלי וארגוני הטרור. הגישה של הנשיא הנבחר לסכסוך הישראלי-פלסטיני מעסיקה יותר את הדרג המדיני ולא הצבאי, ולכן במוקד תשומת הלב של מערכת הביטחון תעמוד השמירה על היתרון האיכותי של צה"ל במזרח התיכון, והסיוע הביטחוני האמריקני, שאמנם נחתם לפני חודשים ספורים, אך תמיד קיימת תקווה להגדלתו.

בימים אלו עוסק המטה הכללי בשאלות סביב המימוש של הסיוע האמריקני, והגנרלים רואים בשינוי הממשל כמה הזדמנויות. עם זאת, לא ברור אם מי שנבחר על עצם דאגתו לכלכלה האמריקנית יהיה זה שיפתח את הסכם הסיוע הביטחוני ויאפשר להזרים כסף נוסף.

חשוב לציין כי ממשל אובמה העניק את הסיוע הביטחוני הגדול ביותר שניתן אי-פעם לישראל, בסך 38 מיליארד דולר שייפרסו לעשר השנים הבאות. עם זאת, החליט אובמה על שלושה מהלכים, שבראייה הביטחונית-ישראלית גרמו לנזק, וקיימת תקווה כי פעולות הממשל החדש יוכלו לתקנו.

הראשון הוא המכתב, שעליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הוא מתחייב שאם הקונגרס יחליט להעניק כספים למערכת הביטחון בישראל, בנוסף לסיוע הביטחוני שנקבע בהסכם, תשיב אותם ישראל למשרד החוץ האמריקני. בכך למעשה ניסה אובמה לגדר את השתדלנות הישראלית בקונגרס לקבלת כספים נוספים עבור פרויקטים מיוחדים כמו כיפת ברזל, החץ, שרביט קסמים, והטיפול במנהרות. כעת, טראמפ יכול בקריצת עין אחת לקונגרס להגדיל את תקציב הסיוע לישראל, ולא לאכוף את ההחלטה של אובמה.

ההחלטה השנייה של אובמה הייתה לבטל את ההמרה של הדולר מהסיוע הביטחוני לשקלים, שבאמצעותם רכש בעבר צה"ל תוצרת כחול-לבן. האמריקנים טענו כי הכסף שעובר לתעשיות הביטחוניות הישראליות משמש אותן בתחרות הקשה עם חברות אמריקניות על מכרזים בינלאומיים. בין ישראל לארצות הברית הושגה פשרה בנושא זה, שלפיה צמצום ההמרה השקלית יעשה בשנים הבאות בהדרגה באופן שלא יכניס את התעשיות בישראל לסחרור.

ההחלטה השלישית של אובמה הייתה לאסור על ישראל לרכוש באמצעות כספי הסיוע הביטחוני דלק למטוסים. הנשיא האמריקני הדגיש שהאינטרס של מדינתו הוא מימוש הכספים לרכישת טכנולוגיה וציוד לחימה אמריקני, כדי להגדיל את היקף ההכנסות ואת כמות מקומות העבודה בארצות הברית.

במקביל לבחינת המדיניות האמריקנית החדשה, בישראל ממתינים לראות מי יתמנה לתפקיד שר ההגנה בממשל טראמפ. כרגע השיח מתרכז במייק פלין - מי שהיה בעבר ראש סוכנות הריגול הצבאית (DIA) והשתחרר באוגוסט מהצבא. קורות חייו הצבאיים שזורים בתפקידים מגוונים במפקדת המבצעים המיוחדים של הצבא האמריקני.

גורמים במערכת הביטחונית סיפרו כי פלין הוא בעל קשרים ענפים בצמרת צה"ל, בדגש על קהילת המודיעין הישראלית לנוכח תרומתה לאינטרסים האמריקנים ברחבי העולם. היו גורמים שהגדילו לעשות והגדירו אותו כ"ידיד אמת" של ישראל. גורמים נוספים ציינו כי פעילותו התכופה ומעורבותו בענייני המזרח התיכון לאורך השנים יסייעו לו רבות בתפקיד שר ההגנה אם ייבחר.

אתמול ציין לחיוב שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו את המעורבות והעניין שמוצאת החברה הישראלית במערכת הבחירות האמריקנית, ואמר כי מדובר בסימן לקשר ההדוק בין שתי המדינות. באותו מעמד דאג השגריר להזכיר כי ב-12 בדצמבר ינחתו בישראל שני מטוסי החמקן מסוג F-35 הראשונים, במסגרת עסקת הענק לקבלת כלי הטיס.

חשוב לזכור כי למרות העיסוק הישראלי הנרחב בבחירות האמריקניות, מדינת ישראל לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של הבית הלבן. תשומת הלב של וושינגטון תתמקד ברוסיה, בקוריאה הצפונית, בבעיות הפנים-אמריקניות - ולא חסר כאלה. לאחר מכן מגיעים ענייני המזרח התיכון, ובתוך כך ישראל והסכסוך עם הפלסטינים. נכון שלישראל יש משקל סגולי אחר משאר המדינות, אך נפח הסיקור התקשורתי הישראלי את הבחירות לא בהחלט הולם את האנרגיות שתשקיע "הכוורת" של טראמפ בענייני ישראל.