פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ההשקעה השתלמה: פוטין מחכה לשלטון טראמפ - ולשינוי הסדר העולמי

      בקרמלין פעלו במרץ כדי שחביבם יזכה בבחירות בארה"ב, אחרי שזה הפגין עמדות נוחות כלפיה לצד חיבה לנשיא רוסיה. אם "הסוכן הלא מודע" של מוסקבה יממש את הבטחותיו, החרדה באירופה תהפוך להיסטריה של ממש

      ההשקעה השתלמה: פוטין מחכה לשלטון טראמפ - ולשינוי הסדר העולמי
      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      (בווידאו: נאומו של פוטין אחרי היוודע תוצאות הבחירות בארצות הברית)

      אחד המנהיגים הראשונים בעולם שבירכו את דונלד טראמפ על זכייתו בבחירות לנשיאות ארצות הברית היה ולדימיר פוטין. זה בהחלט לא מפתיע, לנוכח המילים החמות שפיזרו במוסקבה לעבר המיליארדר שהכריז במהלך הקמפיין הסוער כי הוא מעוניין בשיקום היחסים שהגיעו לשפל המזכיר את ימי המלחמה הקרה. סגן שר החוץ הרוסי אף חשף לאחר זכייתו כי התקיימו קשרים בין מוסקבה לאנשי הקמפיין של המועמד הרפובליקני, טענות שהוכחשו נמרצות על ידי אנשיו של טראמפ.

      שני המנהיגים שאמורים לנהל בצורה כזאת או אחרת את העולם, החמיאו אחד לשני בחודשים האחרונים במערכת יחסים שנראתה חריגה ביותר בעקבות האינטרסים המנוגדים של הממשלים הנוכחיים. בעוד הילרי קלינטון גרמה לחרדה קיומית במוסקבה וכלי התקשורת כבר הכינו את האזרחים לאפשרות של מלחמה גרעינית, טראמפ התקבל בברכה. שרת החוץ לשעבר נתפסת כמי שליבתה את ההפגנות ההמוניות נגד פוטין ב-2011, האיום הרציני ביותר על שלטונו של איש ה-KGB לשעבר. לטראמפ, לעומתה, יש חיבה מופגנת לרודנים, ואת פוטין שיבח כמנהיג טוב יותר מהנשיא של ארצו, שעמו נפגש אתמול לראשונה.

      מייקל היידן, ראש ה-NSA וה-CIA בממשליהם של ביל קלינטון וג'ורג' וו. בוש ואדם שאפשר לומר כי מבין דבר או שניים בריגול או בביטחון, כינה את טראמפ "אדיוט שימושי" של רוסיה - מונח ששימש כינוי גנאי לתומכי ברית המועצות במדינות המערב בתקופת המלחמה הקרה. מייקל מורל, שהיה המשנה לראש ה-CIA בין 2003 ל-2010, טען כי טראמפ הוא "סוכן לא מודע" של הקרמלין והזהיר כי הוא סכנה לביטחון הלאומי. גם קשריו של מנהל הקמפיין לשעבר פול מנפורט לנשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', חבר קרוב של פוטין שהודח במהפכה ב-2014, לא הרתיעו את הבוחרים הרפובליקנים.

      עוד בנושא:
      לראשונה זה 53 שנים: ברון טראמפ – "הילד הראשון" של ארה"ב
      מחלוקת במטה טראמפ: האם העיתונאי הקיצוני ינהל את הבית הלבן?
      "לראשונה זה שנים, היא נראתה רגועה": קלינטון תועדה בטיול ביער

      ולדימיר פוטין ודונאלד טראמפ (עיבוד תמונה , רויטרס)
      השניים שינהלו את העולם (צילום: רויטרס)

      צחוק הגורל הוא שמועמדם הקודם לנשיאות, מיט רומני, הזהיר שרוסיה היא האיום הגדול ביותר על ארצות הברית. היה זה אובמה אז שלעג לו באחד העימותים ביניהם: "שנות ה-80 התקשרו, הן רוצות את מדיניות החוץ שלהן בחזרה". ארבע שנים אחרי תסריט הסרט המועמד ממנצ'וריה, שבו מנסים הסובייטים לשתול נשיא בובה בבית הלבן, נראה קצת פחות קונספירטיבי.

      המתיחות בין שתי המעצמות גאתה בחודשים האחרונים, בעיקר בשל ניסיונותיה של רוסיה להשפיע על זהותו של מי שייכנס לבית הלבן. בקרמלין כמובן הכחישו זאת, כפי שהם עושים כל אימת שביקורת מופנית אליהם. סוכנות המודיעין האמריקניות, לעומת זאת, היו ברורות: גורמים רמי-דרג במוסקבה הורו על מתקפות הסייבר שפגעו במחשבי המפלגה הדמוקרטית וחשפו את ראשי המפלגה בערוותם, כשניסו לחבל במועמדותו של ברני סנדרס בפריימריז. הרפובליקנים, לעומת זאת, נותרו ללא פגע.

      נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא ארצות הברית ברק אובמה בוועידת האקלים העולמית בפריז. נובמבר 2015 (רויטרס)
      "שנות ה-80 התקשרו, ביקשו את מדיניות החוץ שלהן בחזרה". אובמה ופוטין (צילום: רויטרס)

      אם עוד היה מקום לספק לגבי מטרתן האמתית של אותן מתקפות, הגיעה ויקיליקס שהפכה לכלי קיבול לאינטרסים הרוסיים. הפעם היה זה ג'ון פודסטה, מנהל הקמפיין של הילרי קלינטון. מחשבון המייל שלו נשלפו אלפי מיילים, רובם משמימים - אך חלקם הצליחו להכתים עוד את תדמיתה של המועמדת הדמוקרטית. בכל יום בחודש האחרון שוחררו חלק מהתכתובות, וכך הנושא לא ירד מסדר היום התקשורתי. הרבה בשר לא היה באותם המיילים, אך הגופן הדרמטי שבו משתמש אתר ההדלפות כדי להציג את החומרים שברשותו הופכים כל התייעצות שגרתית בין יועצים לחשיפת סודות מדינה. עבור מי שניזון מהרשתות החברתיות, זה הספיק.

      אחרי שתכנית נוספת של פוטין לערער על הסדר העולמי צלחה, עתה על טראמפ לספק את הסחורה. האג'נדה הבדלנית של המועמד הרפובליקני היא המתנה הטובה ביותר שנשיא רוסיה יכול היה לחשוב עליה, בהנחה שאיש העסקים יקיים את הבטחותיו. טראמפ חזר שוב ושוב על רצונו לשתף פעולה עם רוסיה בכל הנוגע למאבק בדאעש, גם כשחבריו למפלגה - ואף סגנו מייק פנס - היו ביקורתיים כלפי מוסקבה ושמרו על הקו התקיף נגד מעורבותה בסוריה והמתקפה הקטלנית בחאלב.

      טראמפ לא שכח גם לשבח את פעילותו של בשאר אסד, האחראי לרצח בני עמו, נגד "ארגוני הטרור" - מונח מעורפל שבו משתמשות רוסיה וסוריה כדי לתאר את כל ארגוני המורדים, גם המתונים שבהם. אחרי שהצהיר כי המדיניות הנוכחית של ברק אובמה נגד "המדינה האסלאמית" היא "אסון" ואף טען כי צבא ארצות הברית מתנהג ב"לוזריות" במבצע במוסול, הוא צפוי לשנות את מדיניותו של קודמו. תכנית מפורטת מעולם לא הייתה לו, אך בתור מי שנזכר בגעגוע לימיהם של מועמר קדאפי וסדאם חוסיין, אפשר להניח כי לא יתנגד להישארותו של אסד בשלטון.

      דונלד טראמפ בנאום ניצחון בעצרת בחירות במנהטן, ניו יורק, ארה"ב. נובמבר 2016 (רויטרס)
      האג'נדה הבדלנית של טראמפ היא מתנה לפוטין (צילום: רויטרס)

      הנשיא הנבחר לא הפגין התלהבות רבה מכניסה מחודשת למזרח התיכון, להיפך. הוא האשים את קלינטון בתמיכה במלחמה בעיראק והכריז כי הוא עצמו התנגד לה תמיד - על אף שבעבר כן הביע בה תמיכה. אין לו עניין להתעסק בסכסוך הסוני-שיעי או לקדם ערכים דמוקרטיים על חשבון מנהיגים רודניים שבהם הוא רואה בלם יעיל נגד הקיצוניות האסלאמית. את זה זיהה נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שהיה הראשון להתקשר לטראמפ ולברך אותו. לא-סיסי היו יחסים קרים מאוד עם אובמה, שוויתר על המזרח התיכון, והוא נאלץ להתקרב לפוטין.

      לא רק התבטאויותיו של טראמפ כלפי סוריה ריצו את הקרמלין. לא פחות חשובה מכך הייתה ביקורתו חסרת התקדים על נאט"ו, הברית שהוקמה כדי לעצור את התפשטות ברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה ומרתיעה את רוסיה גם כיום. בין הקווים המנחים של איל הנדל"ן הוא מחשבתו כי נאט"ו מיושנת ולא מתאימה לאיומים הגלובליים הקיימים הנעוצים בגורמים לא-מדינתיים. טראמפ רואה בברית בור השואב כספים רבים מוושינגטון, בעוד יתר החברות לא מתקצבות אותה בהתאם. על עיקרון המפתח בנאט"ו, הקובע כי פגיעה באחת החברות כמוה כפגיעה בכולן, סירב להתחייב.

      לא פלא שמרבית מדינות אירופה קיבלו בדאגה רבה את ניצחונו של טראמפ. אותו עקרון ההגנה ההדדית עצר את הסובייטים מלתקוף ישירות את מערב אירופה, וללא צבא ארצות הברית בשורות נאט"ו, היראה של פוטין מלחדור עמוק יותר למזרח אירופה תתפוגג ותיאבונו יגדל. המעורבות הסמויה של רוסיה במזרח אוקראינה וסיפוח חצי האי קרים עשויים להתחוור מול חתרנות מואצת תחת היסודות הדמוקרטיים המערביים ביבשת, שכבר נושאת פרי עם עלייתן של תנועות אנטי-ממסדיות וקיצוניות.

      נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי (רויטרס)
      הראשון שהתקשר לברך. א-סיסי (צילום: רויטרס)

      ככלל ברזל לא כתוב, נמנעות בעלות בריתה של ארצות הברית מלהתערב במערכות בחירות, ודאי שלא להזהיר מפני אחד המועמדים. השנה, גם בזירה זו נשברו הכללים ובכירים בגרמניה ובצרפת אמרו דברים קשים על הנשיא הנבחר, שתומך בהסרת הסנקציות על רוסיה ומכיר בסיפוח קרים. עם ניצחונו, על כולם יהיה לבלוע את הגלולה המרה כדי לא להישאר מאחור. אם לשפוט לפי הצהרותיו בקמפיין הבחירות, טראמפ לא יהסס לשנות את הבריתות הישנות של ארצות הברית בהתאם לאינטרסים שלו.

      "להחזיר את אמריקה לגדולתה" משמעותו מדיניות בדלנית שבה העזרה למדינות אחרות תלויה במידה רבה בתמורה שהן יפיקו. טראמפ התרעם מסכומי העתק ששופכת וושינגטון על נוכחות הכוחות המוצבים ביפן ובקוריאה הדרומית, ועל התרומה הלא-פרופורציונלית בעיניו לנאט"ו. הוא הבטיח לקרוע את הסכם הגרעין עם איראן - ואז חזר בו, וטען כי ערב הסעודית "קורעת" את ארצות הברית וכי היא לא הייתה קיימת לולא היא.

      עם הבטחות כה רבות לשינוי הסדר הגלובלי, טראמפ מתקרב לרגע שבו צריך להתחיל להפוך את המלים למעשים. ארצות הברית מכונסת ומבודדת עשויה לרצות חלק מאזרחיה, אבל לאכזב ולגרום לחרדות בקרב אזרחים רבים ברחבי העולם. הסתלקותה מהמזרח התיכון בכהונת אובמה הדגימה שוב כי אין ואקום, ובמקומה של ארצות הברית הגיעו רוסיה, איראן וערב הסעודית. אם טראמפ יותיר פרצות לפוטין, אפשר לסמוך עליו כי לא ישאיר את אירופה לבדה. לא בכדי זעקה שרת ההגנה של גרמניה כי על הנשיא הנבחר לא לשכוח את פעולותיה של מוסקבה בחאלב ובקרים, לנוכח חוסר הוודאות שאליו צוללת היבשת שהסתמכה על ארצות הברית בעשרות השנים האחרונות.