פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הדמוקרטים מזהים הזדמנות - ומסתערים על הסנאט

      לאחר ההתרסקות הפומבית של טראמפ בשבועות האחרונים, הדמוקרטים מעלים הילוך בקרב על גבעת הקפיטול כדי להדק את האחיזה במוקדי השלטון ולהשלים מהלכים שלא התאפשרו אצל אובמה. לפי התחזיות, הסנאט יעבור לדמוקרטים, ובית הנבחרים יישאר אצל הרפובליקנים

      הדמוקרטים מזהים הזדמנות - ומסתערים על הסנאט
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      פלורידה היא באופן מסורתי אחת המדינות המכריעות במרוץ לנשיאות בארצות הברית, ומדי מערכת בחירות משקיעים בה הקמפיינים של שני הצדדים את מירב משאביהם. גם השנה הדברים אינם שונים, וכך למשל, בשבוע האחרון הופיעו במדינה גם המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון וגם סגנה טים קיין, כמו גם הנשיא ברק אובמה, שבשבועות האחרונים נוטל חלק פעיל ביותר במערכת הבחירות. שלושתם פנו לקהל והפצירו בו לא להצביע למועמד הרפובליקני - אלא שהם לא התכוונו לדונלד טראמפ, אלא דווקא למרקו רוביו, שכזכור הפסיד לטראמפ בבחירות המקדימות במפלגה.

      מבולבלים? הנה ההסבר: רוביו נמצא על מרכז סדר היום בפלורידה לא בגלל הבחירות לנשיאות, אלא משום שהוא מתמודד על מושב בסנאט, הבית העליון של הקונגרס בוושינגטון. המרוץ צמוד, והדמוקרטים משקיעים מאמצים כדי לקדם את פטריק מרפי, יריבו הדמוקרטי של רוביו הפופולרי. אמצעי השכנוע המרכזי שעומד לרשותם, באופן לא מפתיע, הוא סירובו של רוביו להסיר את תמיכתו מהמועמד של מפלגתו לנשיאות. "איך אתה יכול לקרוא לו 'אמן תרמית' ו'מסוכן', ובכל זאת לומר שתצביע עבורו?", תהה אובמה לגבי העניין, בנאומו בקולג' במיאמי. "בחייך, בנאדם".

      ולא רק פלורידה - גם בעצרת בחירות השבוע בפיטסבורג שבפנסילבניה, הקדישה השבוע הילרי קלינטון תשומת לב מיוחדת למתקפה על הסנאטור פט טומי, שסירב להצהיר אם יצביע לטראמפ ב-8 בנובמבר. מצב העניינים הזה מאפיין בימים אלו גם מדינות נוספות: לנוכח הפער ההולך וגדל במרוץ לנשיאות, במחנה הדמוקרטי קיבלו כבר מזמן "עיניים גדולות", והחלו להפנות יותר ויותר משאבים גם למרוצים המשניים לסנאט ולבית הנבחרים.

      עוד על המרוץ לבית הלבן:
      שבועיים לבחירות: קלינטון מגדילה את הפער - וטראמפ במצוקה
      הוליווד נגד טראמפ: "הכוכב" של המועמד הרפובליקני הושחת
      טראמפ: "מדיניות החוץ של קלינטון תוביל למלחמת עולם שלישית"

      אובמה בלאס וגאס, אוקטובר 2016 (רויטרס)
      מנסה להשיב את השליטה בסנאט ולצמצם את הפער בקונגרס. אובמה (צילום: רויטרס)

      אובמה, למשל, מקליט בימים אלו הצהרות תמיכה שאמורות לשמש לא פחות מ-150 מתמודדים ב-20 מדינות שונות, בניסיון "לנצל הצלחה" ולהרחיב את השליטה הדמוקרטית במוקדי הכוח בוושינגטון - להשיב את השליטה בסנאט, ולכל הפחות לצמצם את הפער גם בבית הנבחרים, הבית התחתון. המועמדות של טראמפ לנשיאות, שהכניסה את המפלגה הרפובליקנית לסחרור ולמשבר עמוק ורווי סכסוכים פנימיים, סיפקה לדמוקרטים הזדמנות פז לעשות זאת.

      מה עומד לבחירה?

      100 חברי הסנאט, שניים מכל מדינה, עומדים לבחירה אחת לשש שנים, כלומר שליש מהבית מדי שנתיים. הרפובליקנים שולטים בסנאט בארבע השנים האחרונות (לאחר שמונה שנות רוב דמוקרטי), עם רוב שעומד כיום על 54 מחברי הבית. כדי לשנות את המאזן יצטרכו הדמוקרטים להעביר חמישה מושבים לצד שלהם, ובמקרה שקלינטון תנצח הם יוכלו להסתפק גם בארבעה (לנשיא יש קול מכריע במצב של 50-50).

      זו בהחלט לא משימה פשוטה, בהתחשב בכך שרק 34 מושבים עומדים לבחירה. אמנם למעלה משני שלישים מהם מאוישים כיום על ידי רפובליקנים, כך שלהם יש הרבה יותר מה להפסיד, אך בכל זאת, עד לפני כמה חודשים הרפובליקנים הובילו בבטחה, ומהפך נחשב למשימה בלתי אפשרית. אך לאחר ההתרסקות הפומבית של טראמפ בשבועות האחרונים, התרחיש הזה נראה פתאום לא רק אפשרי, אלא אפילו סביר ביותר. כך למשל, האתר 538 של נייט סילבר מעריך כיום את סיכויי הדמוקרטים להשיב לידיהם את השליטה בסנאט בלא פחות מ-74%. התחזית המעודכנת של הניו יורק טיימס מציירת תמונת מצב מעט צמודה יותר, עם 65% יתרון לדמוקרטים.

      גבעת הקפיטול (AP)
      לפי התחזיות, הרוב הרפובליקני בסנאט יצטמצם. גבעת הקפיטול (צילום: אי-פי)

      פלורידה, אגב, כנראה דווקא לא צפויה לעבור צד, ורוביו צפוי לפי התחזיות לשמור בסופו של דבר על כסאו. את ארבעת המושבים הנחוצים ינסו הדמוקרטים לצוד בשש מדינות אחרות, שבהן יש מועמד רפובליקני מכהן ומרוץ פתוח לחלוטין: אינדיאנה, מיזורי, נבאדה, ניו המפשייר, צפון קרוליינה ופנסילבניה.

      בבית הנבחרים, שבו 435 חברים המייצגים מחוזות בחירה קטנים בתוך המדינות, המצב שונה. ב-18 מתוך 22 השנים האחרונות היה בית הנבחרים בשליטה רפובליקנית, וכיום הרוב הזה עומד על 247-188. השליטה הזו הועמקה לאורך שנים שבהן עוצבו מחדש גבולות המחוזות באופן ש"מהונדס" לשמר את הרוב הזה. נכון להיום, התחזית של אתר "קוק ריפורט" צופה 201 מושבים בטוחים לרפובליקנים לעומת 177 לדמוקרטים, וכל היתר "מתנדנדים", עם יתרון לאלה הנוטים לצד הרפובליקני. תוצאות הבחירות לבית הנבחרים הרבה יותר קשות לחיזוי, בשל האופי המבוזר והמקומי שלהן, אולם רוב התחזיות צופות לפחות צמצום מסוים של הרוב, ובצד הדמוקרטי כבר יש גם מי שחולם על השבת השליטה בכל שלושת מוקדי השלטון בוושינגטון, לראשונה מאז 2010.

      הקרב על ההפלות והנישואים החד-מיניים

      גם הרפובליקנים מבינים בהדרגה שסיפור הנשיאות כנראה גמור, ומפנים כעת מאמצים גוברים למניעת הסחף בגבעת הקפיטול. כך למשל דווח השבוע כי בהנהגת המפלגה החליטו באופן בהול "לשפוך" עוד 25 מיליון דולר על הקמפיינים לסנאט בשש המדינות שהוזכרו. גם שני התורמים הגדולים ביותר של המפלגה הרפובליקנית, שלדון אדלסון והאחים קוך, השקיעו יותר כסף בתרומות למועמדים לסנאט מאשר בקמפיין הנשיאות.

      המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ באירוע בחירות בניו יורק של רשת NBC, ספטמבר 2016 (רויטרס)
      התבטאויותיו בהקלטות שברו בכירים רפובליקנים שהתנערו ממנו. טראמפ (צילום: רויטרס)

      אלא שספק אם עוד כסף שיושקע ברובו בתשדירי טלוויזיה יצליח לתקן את הנזק שגורמים המאבקים הפנימיים המרים בתוך המפלגה, סביב המועמד השנוי במחלוקת לנשיאות. פרסום קלטת ההתרברבות המינית של טראמפ לפני שבועיים היה הקש האחרון מבחינת ג'ו הייק מנבאדה וקלי איוט מניו המפשייר, שסיימו חודשים של התלבטות והתנערו ממנו פומבית, בניסיון להציל את המושב שלהם (שניהם נהנים כיום מפער זניח של 2% בסקרים), וגם מועמדים במדינות אחרות משתדלים בעיקר למלא פיהם מים כשהם נדרשים לנושא. אבל גם בתוך המפלגה כבר מתקשים להאמין שיצליחו לעצור את הסחף. "זה נס שאנחנו בכלל עדיין במרוץ"", אמר השבוע אחד האסטרטגים של המרוץ הרפובליקני לסנאט, בראיון בעילום שם ללוס אנג'לס טיימס. "המצב לא היה יכול להיות יותר גרוע".

      ובעוד שהמרוץ לנשיאות הוא משקולת על צוואר המועמדים הרפובליקנים, המועמדים הדמוקרטים נהנים מתמיכתו המאוד-פעילה של הנשיא המכהן, שנהנה מאחוזי פופולריות חסרי תקדים יחסית לנשיא בסוף כהונתו (לאחרונה עקף אפילו את ביל קלינטון ורונלד רייגן), ושל רעייתו מישל, ששיעור הפופולריות שלה עולה אפילו על שלו. ברק אובמה מטיל בימים אלו את כל כובד משקלו על המרוצים לסנאט, באופן חריג ביותר לנשיא מכהן, במה שנתפס כניסיון לשמר את המורשת שלו ולעשות "תיקון" לפספוסים הרבים של שמונה שנות כהונתו. אובמה נכנס לבית הלבן ב-2008 במצב נדיר של שליטה דמוקרטית בשני בתי הקונגרס, אך כעבור שנתיים איבד את בית הנבחרים וב-2014 גם את הסנאט. בסופו של דבר העביר את רוב כהונתו בהתכתשויות בלתי פוסקות עם הקונגרס, שמנע ממנו לקדם שורה של מהלכים, ובמרכזם מינוי שופטים לבית המשפט העליון.

      הילרי קלינטון המועמדת לראשות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית בעצרת תמיכה בקנטאקי 11 מאי 2016 (רויטרס)
      טראמפ מזהיר שתקבע חקיקה ליברלית. קלינטון (צילום: אי-פי)

      לפחות שני מושבים בבית המשפט העליון, וייתכן שאפילו יותר, יעמדו למינוי במהלך ארבע השנים הקרובות. אישור הסנאט נדרש לכל מינוי, ובעזרתו, תוכל קלינטון למלא את המושבים האלה בשופטים ליברלים. טראמפ עצמו מרבה להשתמש בקלף הזה, חוזר ומזהיר כי קלינטון תנציח בעזרת הסנאט ובית המשפט חקיקה ליברלית שתנציח את התרת ההפלות והנישואים החד-מיניים, ותשנה את פניה של אמריקה לנצח. "אפילו אם אתם לא אוהבים את דולנד טראמפ", הוא אמר לאחרונה בראיון לתחנת רדיו, "תצביעו כדי להכניס צדק שמרני לבית המשפט".