איך זה קרה, ומה יהיה עכשיו: המבחן האמיתי של הנשיא טראמפ

דיברנו על תרחישים שונים, בהם ניצחונות של הילרי קלינטון בפערים משתנים, וגם ניצחון דחוק של דונלד טראמפ. איש בעולם לא חזה ניצחון סוחף של טראמפ, שבסופו של דבר התממש הלילה. נכון, הסקרים היו בעייתיים והיתרון של קלינטון במדינות ה"מתנדנדות" היה קטן, הסוקרים יוכלו להמשיך להגיד שמעולם לא הספידו את טראמפ – ובכל זאת, בטח בימים האחרונים, איש לא חזה את ההתפוררות המוחלטת של כל המבצר הכחול.

עכשיו יאמרו שהכתובת הייתה על הקיר, שבכל מקום נשמעו האזהרות החוזרות ונשנות לגבי "הציבור השקוף", קריאת הזעם של הלבנים הוותיקים, הצבעת המחאה והטינה. טראמפ אמר, "יצרתי תנועה" - וצדק. לא ברור עדיין אם זו תנועה חד-פעמית או שהיא כאן כדי להישאר, אבל כך או כך, כעת נח על כתפיו משא ענק של תקוות מצד בוחריו - והוא הגיע לרגע האמת, שבו יצטרך להוכיח שהוא לא רק איש של הצהרות גדולות, אלא גם של מעשים.

לטראמפ יש מנדט מוחלט לממש את כל התקוות שבוחריו תולים בו, "להחזיר את אמריקה לגדולתה". הוא נחל ניצחון סוחף, ומפלגתו שולטת כעת גם בסנאט ובבית הנבחרים, שליטה מוחלטת. בעזרת בתי הקונגרס, יהיה ביכולתו למנות שופטים עליונים כראות עיניו, ולהשלים הלכה למעשה את ההשתלטות הרפובליקנית על כל מערכות השלטון בוושינגטון. ועם השליטה הזו, הוא יהיה חייב להביא תוצאות. בוחריו לא יקבלו תירוצים.

ביטול חוק הבריאות "אובמה-קר", הסמל הגדול של מורשת הנשיא היוצא והשנוא על בוחרי טראמפ, יהיה ודאי אחת המטרות הראשונות, כנראה הראשונה. גבוה ברשימת החיסול נמצאת גם פסיקת "רו נגד ווייד" המתירה הפלות, ובל נשכח את ההבטחות הגרנדיוזיות לבנות חומה בגבול מקסיקו ולבטל את הסכמי הסחר הבינלאומיים שעליהם חתומה ארצות הברית. ובמישור האישי יותר – האם אכן ימנה מיד תובע מיוחד שיסייע בידו לממש את איומו ולכלוא את הילרי? בנאום הניצחון הוא נשמע מפויס-משהו כלפיה, והחמיא לה על הקרב הקשה.

במישור הפנים-רפובליקני - יום הנקם והשילם הגיע. פול ראיין לא יהיה עוד יו"ר בית הנבחרים, אומרים כבר עכשיו המקורבים לטראמפ. איגרת הברכה שמיהר לשגר לטראמפ לא עזרה. האם בכירים רפובליקנים נוספים ימצאו כעת את סוף דרכם הפוליטית? האם זהו סופה של אליטת הניאו-קונסרבטיבים ששלטה ללא עוררין במפלגה בשני העשורים האחרונים, עד שאיבדה את הבכורה לאליטה החדשה? יהיה מעניין לעקוב, וודאי נראה כעת מפגנים מרהיבים של פליק-פלאק לאחור, ועמודי שדרה גמישים להפליא של מנהיגים רפובליקנים שינסו לרכוש מחדש את אמונו של האיש שניסו להכשיל בכל דרך.

האם כשישקע האבק, יתברר שאכן היה זה ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, שקבע את תוצאות הבחירות? אולי היה לו חלק מסוים בכך, אבל נראה כי נוטים להפריז בחשיבותו. בכל זאת, קלינטון, בלשון המעטה, מעולם לא עוררה התלהבות גדולה בקרב הבוחרים.

פרדוקס אובמה: נשיא פופולרי ביותר הטיל את כל כובד משקלו באופן חסר תקדים כדי לסייע למועמדת הדמוקרטית להיבחר – וכשל בכך. הכיצד? אולי התשובה מתחילה בהבנה שגם ה"פופולריות" של הנשיא המכהן התבססה על... סקרים. וכבר ראינו - שוב - עד כמה רצוי לקחת את אלה בערבון מוגבל. כך או כך, התוצאה המידית מבחינת אובמה: מורשתו עומדת בפני מחיקה.

מחצית הנשים הלבנות בארצות הברית הצביעה עבור אדם שהטריד מינית והתבטא על נשים בצורה נוראה. הנה נושא למחקר סוציולוגי.

אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה של קנדה קרס הבוקר, ובקנדה צוחקים על שכניהם מדרום שהגבול ייסגר מהיום בשעה 17:00 עד שנת 2024. "הלכה המדינה", הוא משפט שכבר נשחק עד דק בישראל, ובארצות הברית הליברלית של החופים והערים הגדולות לומדים כעת רבים להכירו. חובבי ההומור השחור ימהרו לומר שבעיתוי מושלם, עוד חמש מדינות אישרו לגליזציה של מריחואנה, שוודאי תוכל לסייע בהתמודדות, ואם לא די בכך, תמיד יש את קולורדו, שבה המריחואנה כבר חוקית מהבחירות הקודמות, וכעת אישרה גם חוק המתת חסד - הפתרון הסופי לכל מכאוב. מכל מקום, הלך הרוח הנוכחי כנראה מקבל ביטוי הולם יותר בנברסקה, שבוחריה אישרו מחדש עונש מוות.

בתוך הציבור המיואש הזה, שמור מקום מיוחד ליהודים - אחד הציבורים שסיפקו את התמיכה הרחבה ביותר לקלינטון, וכעת נאלץ להתמודד עם איום מכופל: עם היוודע ניצחונו של טראמפ, פרץ גל חדש של התנכלויות ברשת, רבות מהן בעלות אופי אנטישמי מובהק וקשה נגד עיתונאים יהודים שביקרו את המועמד הרפובליקני. טראמפ חייב להתנער מהרוח הרעה הזו, שחזרה והופיעה לסירוגין בקמפיין. נראה אם יעשה זאת, ומן העבר השני - נראה מה תהיה התגובה היהודית. האם ייתכן שלצד הבריחה לקנדה, נראה גם גל של עלייה לארץ?

הפאניקה בשווקים ברחבי העולם מעידה כמובן על התפתחויות שהן הרבה מעבר לכלכליות גרידא. אין זו רק תגובה ישירה לטראמפ, אלא חשש כללי מאי-ודאות. בקוריאה הדרומית, למשל, כבר קיימו ישיבת במועצה לביטחון לאומי בעקבות תוצאות הבחירות שמעבר לאוקיינוס השקט. הקוריאנים חוששים חשש אמיתי מפני נטישת בעלת הברית, וכך גם כנראה המדינות הבלטיות, מול טראמפ הדורש לבטל הסכמי סחר ולגבות תשלום מהחברות בנאט"ו.

בראייה גלובלית, התוצאות האלה הן כמובן המשך ישיר של "ברקזיט" הבריטי ושל משאל העם בקולומביה, וייתכן שגם קדימון למה שיקרה בגרמניה או בצרפת, שבהן ייערכו בחירות בשנה הבאה. שר החוץ הגרמני אמר שחש "הלם גדול" למראה התוצאות, ואילו במטה של מארין לה פן כמובן בירכו על הניצחון של התאום האידיאולוגי, ואביה של מנהיגת הימין הקיצוני, ז'אן מארי לה פן, אף מיהר לצייץ: "היום ארצות הברית, מחר צרפת". סגנה של לה פן, פלוריאן פיליפו, מיהר להצביע על ההבדל: "העולם שלהם מתפורר, שלנו נבנה".

וכמובן אי אפשר לסיים בלי האיש שהיה באופן טבעי מראשוני המברכים: ולדימיר פוטין. חובבי הקונספירציות מיד יעמיסו כאן תלי תלים של מסקנות ותיאוריות מעבר לגבול הדמיון, וייתכן מאוד שהם צודקים. אנחנו נסתפק בהכרה בכך שהוא ודאי אחד האנשים המרוצים בעולם היום. ימים יגידו עד כמה.