כמדי ארבע שנים, יתרכזו עיני העולם ב-3 בנובמבר אל ארצות הברית, שאזרחיה יכריעו אם להעניק לנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ כהונה שנייה, או שיכניסו אל הבית הלבן את ג'ו ביידן הדמוקרטי, שיהיה הנשיא ה-46 במספר.
עוד לפני 3 בנובמבר, כמאה מיליון איש כבר הצביעו כחלק מהליך הבחירות המוקדם שנועד להקל על הלחץ בקלפיות. השנה, בשל מגיפת הקורונה, שיעור המצביעים המוקדמים ובאמצעות הדואר צפוי להיות גבוה יותר מבכל מערכת בחירות אחרת. ללא ביסוס, טראמפ טוען כי ההצבעה בדואר תוביל לזיופים נרחבים נגדו. ביידן מאשים אותו בניסיון לערער על הליך הבחירות, וייתכן שהמנצח הסופי לא יהיה ידוע בסוף יום הבחירות הרשמי.
מפת האלקטורים על פי הסקרים
שיטת הבחירות בארצות הברית היא יחודית. כל אחת מ-50 המדינות וושינגטון הבירה בוחרות מועמד על פי שיטת האלקטורים, שהם מעין נציגים של אותה מדינה הבוחרים בסופו של דבר את הנשיא ואת סגנו. מספר האלקטורים נקבע על פי גודלה של האוכלוסייה, ופרט למיין ולנברסקה, בכל המדינות השיטה הנהוגה היא "המנצח לוקח הכול". בסך הכול עומדים לבחירה 538 אלקטורים, ולכן המנצח זקוק ל-270 אלקטורים לפחות.
משום שמדובר בנציגים קבועים לכל מדינה, מספר הקולות הסופי שקיבל כל אחד מהמועמדים אינו הגורם המכריע. בבחירות הקודמות, ב-2016, הילרי קלינטון קיבלה כשלושה מיליון יותר קולות מדונלד טראמפ, אך זה לא הספיק לה. בסיכום האלקטורים, קיבל המועמד הרפובליקני 304 אלקטורים.
מספר האלקטורים של כל מדינה הוא יחסי למספר תושביה. אלו מורכבים ממספר הנציגים שיש לה בבית הנבחרים, היחסי לגודל האוכלוסייה, בתוספת שני הנציגים שמייצגים אותה בסנאט ללא קשר לגודל האוכלוסייה שלה. קליפורניה, המיוצגת על ידי 53 חברים בבית הנבחרים ועוד שני סנאטורים, זוכה ל-55 אלקטורים, ואילו ויומינג, שמיוצגת על ידי חבר אחד בלבד בבית הנבחרים, ועוד שני סנאטורים, זוכה לשלושה אלקטורים.
וושינגטון הבירה, שאינה מיוצגת בקונגרס משום שאינה מדינה, זוכה גם היא לשלושה אלקטורים - וזאת בהתאם לתיקון ה-23 לחוקה שעבר ב-1960. לפני כן, לא יכלו תושבי הבירה להצביע בבחירות לנשיאות.
במקרה של תיקו 269 בחלוקת האלקטורים - תרחיש שלא התמשש מאז 1825 - ההכרעה עוברת לבית הנבחרים. נציגי כל מדינה מחויבים להצביע כגוש אחד, והבחירה מוגבלת אך ורק לשלושת המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. במידת הצורך, על בית הנבחרים לקיים כמה סבבי הצבעה, עד שנבחר נשיא.
בתרחיש כזה, הסנאט מקיים הצבעה דומה על זהות סגן הנשיא, שעשוי למצוא את עצמו הנשיא בסופו של דבר אם בית הנבחרים לא מצליח להכריע בין המועמדים עד 20 בינואר. אם גם אז אין הכרעה, יו"ר בית הנבחרים יהיה הנשיא בפועל עד להכרעה. זה מעולם לא קרה, אך לאור איומיו של טראמפ שהוא לא יכיר בתוצאות הבחירות, האפשרות שעד 20 בינואר לא יהיה ידוע מי הנשיא עלתה מחדש על הפרק.
בנוסף לנשיא, המצביעים בוחרים גם את כל נציגי בית הנבחרים, העומדים לבחירות אחת לשנתיים, ושליש מהנציגים בסנאט, העומדים לבחירה פעם בשש שנים, שליש מהם כל שנתיים. המדינות השונות יקיימו גם בחירות מקומיות אחרות, כמו על תפקידי מושלים, תובעים כלליים וראשי עיר. לעתים עולים גם משאלי עם על נושאים שונים.