וואלה! NEWS

עידן טראמפ

הנשיא ששבר את כל המוסכמות: סיכום הכהונה הראשונה של טראמפ

בארבע השנים של טראמפ הקיטוב בארה"ב הגיע לרמה שלא נראתה מאז מלחמת האזרחים, והוא ייזכר כאחד הנשיאים החריגים בתולדותיה. לא היה נשיא פרו-ישראלי כמוהו, אך טראמפ הראה שהוא לא יודע לנהל משברים וניהול מגיפת הקורונה עשוי להביא להפסדו בנובמבר

איתן גלבוע
בווידאו: טראמפ בעצרת באריזונה מבקר את ביידן וד"ר פאוצי (צילום: רויטרס)

דונלד טראמפ הוא אחד הנשיאים הכי חריגים בתולדות ארצות הברית. איש עסקים, שעד בואו לבית הלבן לא עסק בפוליטיקה, לא נבחר לשום משרה ציבורית ולא היה לו ניסיון בממשל וביחסים בינלאומיים. הוא היה שנוי מאוד במחלוקת גם בתוך מפלגתו ובקרב חלק ממנהיגיה.

ניצחונו על הילרי קלינטון הוותיקה והמנוסה ב-2016 הפתיע רבים. הוא ניצל היטב את זעם הבוחרים על חוסר התפקוד של מוסדות השלטון, שהחמיר בתקופת נשיאותו של קודמו ברק אובמה. המסר העיקרי שלו היה הצורך לנתץ את הממסד בוושינגטון, שדואג רק לעצמו ומזניח את האזרחים. קלינטון הייתה נציגה מובהקת של הממסד הזה וחלק לא קטן של הבוחרים הצביעו יותר נגדה מאשר בעד טראמפ.

אף נשיא אמריקני לא החליף כל כך הרבה אישי ממשל בכירים בתקופת כהונה אחת כמו טראמפ. הוא מינה ארבעה דוברים ושלושה ראשי מטה של הבית הלבן, שלושה יועצים לביטחון לאומי, שלושה שרי הגנה, שני שרי חוץ, שני שרים לביטחון פנים ושני ראשי הסוכנות המרכזית לביון (CIA). מכאן, או שהוא בוחר אנשים לא מתאימים או שהם כן מתאימים אבל לא יכולים לעבוד אתו.

עידן טראמפ - פרויקט מיוחד

המטרה - הבית הלבן: כך טראמפ הפך את לברון ג'יימס וה-NBA לסמלי מאבק

לכתבה המלאה
המשרה לא שינתה אותו, הוא שינה את המשרה. טראמפ (צילום: רויטרס)

לפי עדויות רבות, האפשרות השנייה היא הנכונה יותר. ג'יימס מאטיס, שר ההגנה לשעבר, וג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר, ביקרו בחריפות את סגנון העבודה ודרכי קבלת ההחלטות שלו.

מעולם לא פורסמו כל כך הרבה ספרים על נשיא בתקופת הכהונה הראשונה שלו, חלקם על ידי אישים שעבדו עמו. כמעט כולם מספרים על כאוס, חוסר ריכוז וסבלנות, העדר תשומת לב לפרטים חשובים ושליפות מהמותן. טראמפ הרבה להשתמש בטוויטר ככלי עיקרי לתחזק את תומכיו, לנגח את יריביו ולתקשר עם מנהיגים ועמים. תקשורת כזו, כשהיא באה מידי נשיא ארצות הברית, מחייבת זהירות בבחירת תיאורים, הגדרות, מושגים, מילים ורעיונות. לרוב, טראמפ לא התייעץ עם אנשיו והציוצים שלו היו תוקפניים ולא מחושבים, בעיקר בנושאים רגישים מאוד.

עידן טראמפ - פרויקט מיוחד

הקטן, האידיוט והאוברייטד: 8 הריבים הגדולים של דונלד טראמפ עם כוכבי הוליווד

לכתבה המלאה

לוחמת גרילה במוסדות הממשל

הממשל האמריקני מבוסס על מערכת עדינה מאוד של ריסונים ואיזונים בין כל מרכיביה, פשרה, הגינות וכבוד הדדי. טראמפ ניסה לנתץ אותה. גם לאחר שנבחר, הוא המשיך לתקוף את הממסד בחריפות הולכת ומתעצמת. הוא הגדיר את הרשויות האחרות של הממשל: הקונגרס ובתי המשפט - כגורמים עוינים והתעמת איתם תכופות, בעיקר כשדחו הוראות נשיאותיות שלו, הצעות חקיקה ותוכניות לפעולה בנושאים כמו הגבלת הגירה, הקמת חומה על גבול ארצות הברית-מקסיקו, ביטוח בריאות ממלכתי, איכות הסביבה ואנרגיה.

כשגורמים מקצועיים בממשל הפדרלי הסתייגו מתוכניות שלו, הוא הגדיר אותם כסוכנים אידאולוגיים של ממשלים דמוקרטים (Deep State), בעיקר של קודמו אובמה. רבים חשבו שלאחר שטראמפ יכנס לבית הלבן וישב בחדר הסגלגל, כובד האחריות של המשרה תשנה את התנהגותו הבוטה. זה לא קרה. משרת הנשיא לא שינתה את טראמפ, הוא שינה את המשרה.

התקשורת מתפקדת כמו רשות ממשל רביעית בארצות הברית. כמעט מיומו הראשון בבית הלבן, טראמפ הגדיר גם את התקשורת כגורם עוין. הוא לא המציא את המושג "פייק ניוז", אבל עשה בו שימוש ניכר ותכוף.

שינה את המשרה. דונלד טראמפ מושבע לנשיא ארצות הברית, 2017 (צילום: GettyImages)

מיד לאחר טקס השבעתו, הוא טען שבטקס נכח המספר הגדול ביותר של אזרחים אי-פעם. כשהתקשורת השוותה בין סרטים ותמונות של טקסי ההשבעה של אובמה ושל טראמפ שהוכיחו את ההפך, דוברת הבית הלבן המציאה את המושג "עובדות חלופיות", כאילו שיש שתי מציאויות ושתיהן לגיטימיות.

טראמפ לעג לעיתונאים שמסקרים את הבית הלבן, העליב אותם ומדי פעם נקט סנקציות כלפי מי שביקרו אותו או את מדיניותו. הוא ביקר במיוחד את התקשורת הליברלית, עיתונים כמו ניו יורק טיימס ורשתות הטלוויזיה כמו CNN. לעתים הביקורת הזו הייתה מוצדקת. לאור השימוש הרווח בפייק ניוז, באופן חסר תקדים, אמצעי תקשורת וארגונים הקימו מערכות לבדיקת עובדות בנאומים ובמסמכים של טראמפ וגילו שגיאות, הגזמות והטעיות רבות.

לאחר מכן, הוא טען שמספר המשתתפים בטקס היה הגדול אי פעם. בהשבעה של טראמפ (צילום: רויטרס)

התערבות רוסיה בבחירות 2016

רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות של 2016 לטובת טראמפ באמצעות חדירה וחשיפת מסרים בעיתיים של המועמדת היריבה, ושימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות להפצת מידע שקרי ומזויף. כמה מאנשי טראמפ הואשמו בקיום קשרים עם גורמים רוסים כדי להפיק ולקבל מידע מפליל על קלינטון ולסייע לטראמפ לנצח. טראמפ דחה בתקיפות את כל ההאשמות האלה, משום שראה בהן ניסיון לערער על הלגיטימיות של נצחונו. משרד המשפטים מינה תובע מיוחד, רוברט מולר, לשעבר ראש ה-FBI, כדי לחקור את ההאשמות.

מולר תבע והצליח להרשיע כמה מאנשי טראמפ, כולל הגנרל מייקל פלין שהיה היועץ לביטחון לאומי הראשון שלו. התובע פעל ממאי 2017 עד אפריל 2019 והגיש דוח מסכם ובו נמנע מלהאשים את טראמפ ישירות בעבירות חמורות. אבל בעדותו לפני הקונגרס רמז לכך שיש מקום להמשיך את הטיפול בנושא, שצריך להיעשות על ידי הרשות המחוקקת. טראמפ ביקר בחריפות את משרד המשפטים ואת התובע המיוחד ועל רקע החקירה, פיטר את התובע הכללי ג'ף סשנז ואת ראש ה-FBI ג'יימס קומי.

כלכלה

בבחירות 2016, לא מעט בוחרים העדיפו את טראמפ בשל הדימוי שטיפח לעצמו כאיש עסקים עשיר ומוצלח ובשל התחייבותו להחזיר לארצות הברית תעשיות שלמות שעברו לייצור זול בהרבה באסיה ובעיקר בסין, ולשנות משמעותית הסכמי סחר, כמו זה שארצות הברית חתמה עם שכנותיה, קנדה ומקסיקו, שאותם הגדיר כגרועים לארצות הברית. הוא עמד בהתחייבויות הללו תוך עימות סחר קשה עם סין וטען שטיפח את הכלכלה האמריקנית לשיאים שלא היו כמוהם בהיסטוריה.

כלכלת ארצות הברית שגשגה בשלוש השנים הראשונות של טראמפ. שיעור הצמיחה היה 2.5%, הבורסה שברה שיאים והשכר הריאלי בניכוי אינפלציה עלה ב-2.1% בכל שנה. בפברואר 2020 שיעור האבטלה ירד ל-3.5% ושיעור העוני ירד ל-10.5%, הנמוכים ביותר ב-50 השנים האחרונות. המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה כיווץ את המשק האמריקני בכ-30%, וכל המדדים הפכו שליליים. לאחר התרסקות קשה, חלקם, כמו שיעור האבטלה, השתפרו, אבל הם רחוקים מאוד מההישגים של שלוש השנים הראשונות של טראמפ.

חברה

קיטוב אידאולוגי ופוליטי קשה בין חלקיה השונים של החברה האמריקנית התחיל כבר בתקופת אובמה. טראמפ רכב עליו והעצים אותו לממדים שלא היו כמותם מאז המלחמה בווייטנאם או אפילו מאז מלחמת האזרחים האמריקנית. הגירה הייתה אחד הנושאים השנויים מאוד במחלוקת, ולזכות טראמפ יאמר שהוא לא התעלם מבעיית ההגירה הלא חוקית לארצות הברית. בראשית כהונתו, הוא עצר לגמרי הגירה מכמה מדינות מוסלמיות בטענה שהיא מאפשרת כניסה של טרוריסטים לארצות הברית. ההקפאה עבדה עד שבתי משפט ביטלו או הגבילו אותה.

הוא גם דרש ממקסיקו, שממנה מגיעים מהגרים לא חוקיים רבים ומכל אמריקה הדרומית, לעשות יותר למניעת התופעה, ובין היתר לבנות על חשבונה חומה בגבול. מדיניות ההגירה של טראמפ זכתה לתמיכה בקרב בוחרים לבנים שמרנים, שראו איך הם מאבדים את השליטה בארצות הברית לטובת המיעוטים הנוגסים בשיעורם ובמעמדם בחברה.

העצים את הקיטוב. סוכנים פדרלים בהפגנת מחאה על הרג ג'ורג' פלויד בפורטלנד, יולי (צילום: רויטרס)

טראמפ תקף בחריפות את הדמוקרטים והאשים אותם שהם תומכים בהלבנת הגירה לא חוקית ובפתיחת שערי ארצות הברית להגירה נרחבת, בעיקר מאמריקה הלטינית, כדי להגדיל את מאגר הבוחרים שלהם. הוא תיאר היספנים - תושבים שהיגרו מאמריקה המרכזית והדרומית - כפושעים, אלימים ואנסים שמאיימים על ביטחון הפרט בארצות הברית. מבחינה היסטורית, מיעוטים לרבות היספנים, שחורים, אסיאתיים ויהודים העדיפו את המפלגה הדמוקרטית.

יחסו של טראמפ להגירה ולאירועים גזעניים גרמו לחוגים רבים להאשים אותו בגזענות. גורמים ימניים קיצוניים אמרו שבחרו בו כי הוא מיישם את תורתם. טראמפ לא הסתייג מהם. באוגוסט 2017, קבוצה של ניאו-נאצים ותומכים בעליונות הגזע הלבן קיימו מצעד שנאה בעיר שארלוטסוויל שבווירג'יניה. הם התעמתו עם מפגינים שמחו על המצעד הזה, וניאו-נאצי דרס והרג מפגינה ופצע עשרות. טראמפ האשים בצורה שווה את שני הצדדים באלימות והאמירה הזו התפרשה כתמיכה בימין הגזעני הקיצוני. בעימות טלוויזיוני עם מועמד הדמוקרטים לנשיאות ג'ו ביידן, סירב טראמפ להסתייג מקבוצות גזעניות בימין הקיצוני בתשובה לשאלת המנחה בנושא.

משברי הקורונה

בעקבות מגיפת הקורונה, טראמפ נאלץ להתמודד עם משברים בריאותיים וכלכליים קשים. טראמפ לא ידע לנהל משברים.

בספטמבר 2017 פקדה סופת הוריקן אימתנית את האי פורטו ריקו, שטח חסות של ארצות הברית. טראמפ האשים את רשויות האי שלא התכוננו מספיק לסערה וכשלו בשיקום ההריסות, והציע סיוע מעט מדי ומאוחר מדי.

הוא גם נכשל בניהול משברי הקורונה. בריאיון שהעניק לעיתונאי בוב וודוורד בתחילת המשבר, שהתפרסם רק לאחרונה, טראמפ הודה שהבין את ההשלכות החמורות של הנגיף, אבל התעלם מהן כדי לא ליצור פאניקה בציבור ומשבר בכלכלה. ואולם בכך הוא הטעה את הציבור, מנע הכנה של מערכות הבריאות והכלכלה וגרם לנזק רב.

טראמפ זלזל בפומבי באמצעי הגנה וסירב לעטות מסכה על פניו ולדרוש ריחוק חברתי. הוא התעלם מחוות הדעת של המומחים המקצועיים שלו, טען שמדובר בסוג של שפעת, אמר שנטל תרופות (לא מוכחות), התנגד לסגרים והבטיח פיתוח של חיסון מהיר.

זלזל בנגיף וסירב לעטות מסיכה לאורך תקופה ארוכה (צילום: רויטרס)

הוא האשים את סין (את הנגיף כינה "הנגיף הסיני") שלא חשפה את המגיפה מוקדם יותר, את התקשורת, ומושלים וראשי עיריות דמוקרטים שלדעתו נכשלו בריסון המגפה. הוא ביקש מתומכיו להפגין נגד האישים האלה ולדרוש שיפתחו את המשק בתחומיהם. הוא התעמת עם אנדרו קומו, מושל ניו יורק, שמדינתו חוותה שיעורים גבוהים מאוד של תחלואה ותמותה וקריסה של בתי החולים. טראמפ קיים אספות בחירות המוניות בלי לשמור על כללי הבריאות של מסכות, ריחוק חברתי והתקהלויות. עד עכשיו, נדבקו בארצות יותר משבעה מיליון אנשים ומתו יותר מ-200 אלף.

למרבה האירוניה, באוקטובר, כחודש לפני יום הבחירות, טראמפ, רעייתו ורבים מיועציו ועוזריו בבית הלבן נדבקו בנגיף הקורונה. הוא אושפז לכמה ימים בבית חולים צבאי ליד וושינגטון. המחלה והאשפוז המחישו את התנהלותו המזלזלת במגיפה, בעיקר בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. הוא טופל בתרופות ובפרוצדורות רפואיות ניסוייות, אבל בניגוד למאושפזי קורונה רגילים, הוא שוחרר מבית החולים לאחר זמן קצר. הדיווחים על נסיבות הידבקותו ומחלתו היו סותרים ומעורפלים.

טראמפ ניצל את שחרורו כדי לטעון שהוא ניצח את המחלה ושצריכים לטפל בחולים בדיוק כמו שטיפלו בו. אחרי עשרה ימים, הוא חזר בתנופה למערכת הבחירות ולכינוסים המוניים של תומכיו.

הדחה

החוקה האמריקנית קובעת שלא ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן, אך אם יש נגדו האשמות על עבירות חמורות כמו בגידה ושוחד, ניתן להדיח אותו באמצעות תהליך פוליטי מורכב בקונגרס.

במקרה כזה יש חלוקת עבודה ביו שני בתי הקונגרס: בית הנבחרים תובע את הנשיא והסנאט מכריע אם להרשיע או לזכות אותו. כדי לאשר הדחה בבית הנבחרים צריך רוב רגיל, אבל כדי להרשיע צריך רוב מיוחס של שני שלישים מתוך מאה סנאטורים. בכל ההיסטוריה האמריקנית היו רק שני מקרים של תהליכי הדחה. הראשון היה ב-1868 נגד הנשיא אנדרו ג'ונסון והשני ב-1998 נגד הנשיא ביל קלינטון. בשני המקרים התביעה נכשלה והסנאט זיכה את הנשיאים.

ב-2019 הדמוקרטים שלטו בבית הנבחרים והם החליטו להדיח את טראמפ בגין שתי עבירות: שימוש לרעה בסמכויות הנשיא וחבלה בעבודת הקונגרס. הרקע לתביעה הייתה שיחה בין טראמפ לנשיא אוקראינה שבה הוא התנה סיוע צבאי אמריקני בחקירת התנהלותו של בנו של ג'ו ביידן, שהיה בעל תפקיד בחברת הנפט המקומית. מלכתחילה היה ברור שלדמוקרטים אין רוב מספיק להרשעה בסנאט, ובכל זאת הם הגישו את התביעה כדי לפגוע בתדמית טראמפ לקראת בחירות 2020. הסנאט זיכה את טראמפ ולא נגרם לו נזק. הדמוקרטים ספגו ביקורת על שימוש לרעה בתהליך ההדחה, אך טראמפ נכנס להיסטוריה כנשיא השלישי בתולדות ארצות הברית שנאלץ לעבור תהליך הדחה.

השלישי בהיסטוריה. הדמוקרטים בבית הנבחרים חושפים את אישומי ההדחה נגד טראמפ (צילום: רויטרס)

"קודם כל אמריקה"

אחת מסיסמאות הבחירות העיקריות של טראמפ הייתה "קודם כל אמריקה" (America First). המשמעות הייתה מעין התכנסות פנימה ועדיפות לענייני הפנים של ארצות הברית.

מעצמה כמו ארצות הברית אינה יכולה לחזור להתבדלות מהעולם כפי שחוותה בין שתי מלחמות העולם במאה שעברה, אבל אובמה התחיל וטראמפ המשיך את צמצום המעורבות האמריקנית בעולם, בעיקר באזורי עימות ואלימות. טראמפ התחייב להשלים את פינוי הכוחות האמריקנים מעיראק ומאפגניסטן ובמידה רבה עשה כן. מדיניות החוץ שלו שועבדה בעיקר לשיפור הכלכלה האמריקנית.

לטראמפ היו טענות, מוצדקות ברובן, נגד יחסי המסחר בין ארצות הברית לסין, נגד הגירעון המסחרי העצום בין שתי המדינות לטובת סין, ניוד המטבע הסיני באופן שמקנה יתרון לייצוא וגניבות של קניין רוחני. טראמפ דרש שינויים בתנאי הסחר וכשלא נענה נכנס למלחמת סחר, תוך הטלת מכסים כבדים על היבוא מסין. זו הגיבה בהטלת מכסים דומים משלה.

ב-2017 הגירעון המסחרי בין שתי המדינות היה 376 מיליארד דולר, ב-2018 הוא עלה ל-419 מיליארד, אבל בעקבות המכסים הגבוהים, ב-2019 הוא כבר ירד ל-345 מיליארד. שני הצדדים ניהלו משא ומתן כדי להגיע להסכם כולל הוגן, אבל משברי הקורונה עצרו אותו.

הגבלת תפוצה של נשק גרעיני

אחרי סחר בינלאומי, הסוגייה החשובה השנייה הייתה תפוצה של נשק גרעיני. באמצעות פגישות עם קים ג'ונג און, טראמפ ניסה להביא להסכם שיפרק את הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית בתמורה להסרת סנקציות, שיפור יחסים עם קוריאה הדרומית וסיוע כלכלי רחב ממדים.

פגישות הפסגה לא הניבו תוצאות. הן לא הוכנו כראוי כי לא נקבעו מראש מה יהיו התוצאות. טראמפ העניק לגיטימציה בינלאומית לשליט מנודה, אבל קיבל מעט בתמורה. קים לפחות הפסיק ניסויים בטילים בליסטיים, אבל כנראה שמלכתחילה לא הייתה לו כוונה לפרק את נשקו הגרעיני.

טראמפ אימץ דוקטרינה של "מקסימום לחץ" על איראן. הוא ביטל את הסכם הגרעין שאובמה הוביל, כינה אותו כהסכם הגרוע בהיסטוריה של ארצות הברית והטיל סנקציות קשות על איראן. מטרתו הייתה להביא למשא ומתן שיניב הסכם חדש שייתן מענה לתקופה שמעבר לטווח של ההסכם המקורי שהיה של עשר עד 12 שנה, לפיתוח ולניסויים בטילים בליסטיים ארוכי טווח, לטרור שמופעל בחסות איראן, לחתירתה להפלת ממשלות סוניות פרו-אמריקניות ולהתערבותה הצבאיות בסוריה, עיראק, לבנון ותימן.

פגישות היסטוריות, שלא הניבו תוצאות. טראמפ וקים בגבול בין הקוריאות, בשנה שעברה (צילום: רויטרס)

איראן הייתה מוכנה למשא ומתן, אבל היה לה תנאי מוקדם - ביטול הסנקציות. טראמפ סירב. בתגובה לפרישה מההסכם, איראן הפרה את התחייבויותיה ומקדמת במהירות תשתיות לייצור נשק גרעיני. היא מקווה שביידן יחליף את טראמפ, יסיר את הסנקציות ויחתום על הסכם חדש שיהיה דומה לזה המקורי של אובמה.

לאחרונה, טראמפ הצליח לארגן ברית אזורית של ישראל ומדיניות סוניות פרו-מערביות באזור המפרץ. ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ומדינות נוספות אמורות להצטרף לברית הזאת. היא מבוססת על הצורך לבלום את איראן, אבל גם על יתרונות של שיתוף פעולה מסחרי, כלכלי וטכנולוגי, שיחזק את כל הצדדים. זהו ההישג הכי משמעותי בכהונה הראשונה המסתיימת של טראמפ.

ישראל

טראמפ נחשב לנשיא האמריקני הכי אוהד ותומך בישראל מאז הקמתה והפך לגמרי את מדיניות ארצות הברית המסורתית ביחס לעימות הישראלי-פלסטיני.

בנוסף למהלכים שהוא הוביל נגד איראן ולהסכמים עם האמירויות ובחריין, הוא תיקן עוול היסטורי והעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, הכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן, עצר את הסיוע הכלכלי לפלסטינים בטענה שהם לא מוכנים לנהל משא ומתן עם ישראל, הפסיק את הסיוע לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטיניים בטענה שהיא מנציחה את מעמדם, סגר את משרד אש"ף בוושינגטון בטענה שאחרי הקמת הרשות הפלסטינית אין לו הצדקה, ופעל נמרצות נגד האפליה והעוינות של האו"ם וארגונים בינלאומיים נגד ישראל.

הנשיא האמריקני הכי תומך בישראל מאז הקמתה. טראמפ ונתניהו בוושינגטון, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

טראמפ גיבש תכנית מפורטת ומהפכנית לשלום ישראלי-פלסטיני, שאותה כינה "עסקת המאה". היא כללה שני חלקים - כלכלי ומדיני. הכלכלי הוצג בסדנה שהתקיימה בבחריין ביוני 2019, כשהרעיון היה להציג חבילה מפתה לפיתוח כלכלי בגדה, בעזה, בירדן ובמצרים, בהיקף של כ-50 מיליארד דולר. הפלסטינים החרימו את הסדנה ודרשו ממדינות ערביות לא להשתתף בה. הלחץ שלהם נכשל.

החלק המדיני הוצג בינואר 2020 והציע לפלסטינים מדינה בגדה המערבית ובעזה ובירה בשולי ירושלים המזרחית, ולישראל, סידורי ביטחון משמעותיים. התוכנית הקצתה 70% מהגדה לפלסטינים ופיצוי בישראל ו-30% לישראל. הפלסטינים דחו גם את החלק המדיני. תכנית השלום של טראמפ היא חשובה משום שהיא קבעה פרמטרים חדשים לניהול משא ומתן עם הפלסטינים.

בחירות 2020

יש חילוקי דעות תהומיים בין הרפובליקנים לדמוקרטים בנושאים החשובים של חברה, פוליטיקה וכלכלה כמו מסים, מבנה ואופי הממשל, היחס למיעוטים, חינוך, בריאות, יחסי דת ומדינה, החזקת כלי נשק, אקלים, פמיניזם, חוק וסדר, ומדיניות החוץ והבטחון. אבל יש ביניהם הסכמה על כך שבחירות 2020 הן יוצאות דופן וחשובות במיוחד מפני שהן מתנהלות על דמותה, אופייה ונפשה של האומה האמריקנית, ולא רק על העדפה של מדיניות כזו או אחרת.

לתוצאות הבחירות האלה יהיו השלכות חשובות על חוסנה הפנימי של ארצות הברית, מעמדה בעולם ויחסיה עם ישראל והמזרח התיכון.

פרופ' איתן גלבוע הוא מרצה ומומחה לארה"ב וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully