ארצות הברית נחשבת למעוז הדמוקרטיה המודרנית, שבה שלטון העם נחשב לערך העליון ביותר בקרב 300 מיליון אזרחיה. עם זאת, רבים מהם לא יצאו היום (שלישי) לקלפיות כדי להכריע מי יהיה הנשיא או הנשיאה הבאים. אחוז ההצבעה במדינה הוא מהנמוכים מבין המדינות המפותחות, ובעשרות השנים האחרונות הוא לא חצה את רף ה-60%.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שב-171 השנים האחרונות נערך יום הבחירות ביום שלישי, שאינו נחשב ליום שבתון. לפי סקרי דעת קהל שונים, הסיבה העיקרית להימנעות מהצבעה היא חוסר זמן, שכן הקלפיות, שנסגרות בשעות הערב המוקדמות, פועלות למעשה כאשר רוב האמריקנים נמצאים במקומות העבודה.
במהלך השנים ניסו חברי הקונגרס להעביר חוק לקביעת יום חופש לאומי ביום הבוחר, ותנועות רבות קראו להעביר את יום הבחירות לסוף השבוע, אך עד כה כל הניסיונות עלו בתוהו. הדבר כבר הפך למסורת ארוכת שנים, וכמו סוגיות רבות בחברה האמריקנית, מסורות, גם כאלה שאינן תואמות לזמנים המודרניים, קשה מאוד לשנות (ראה ערך שיטת הבחירות).
עוד בוואלה! NEWS:
מי יותר טוב לישראל, קלינטון או טראמפ?
חברים, יריבים: כשטראמפ וקלינטון היו ידידים קרובים
לקבל SMS מקלינטון, ב"מדינת הפרס" שתכתיר את נשיא ארה"ב הבא
למרבה הפלא, הסיבה לקיום הבחירות ביום בעייתי זה היא דווקא רצונם של המחוקקים להביא לכך שכמה שיותר אמריקנים יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית. באמצע המאה ה-19 מכוניות נחשבו למדע בדיוני והיה אפשר רק לחלום על כבישים סלולים ונוחים. הקלפיות הוצבו אז רק בעיר או בעיירה הגדולים בכל מחוז, וההגעה אליהן הייתה לוקחת לרבים יותר מיממה. בשנת 1845, כאשר הוחלט שיש צורך לבחור יום אחיד שבו ייפתחו וייסגרו הקלפיות, נקבע כי המועד הנוח ביותר, שבו רוב האזרחים יוכלו לקחת הפסקה ולהצביע למועמד הראוי בעיניהם, הוא יום שלישי המגיע לאחר יום שני הראשון של חודש נובמבר.
המחוקקים דחו על הסף את קיום הבחירות ביום ראשון. בחברה הנוצרית של המאה ה-19 איש לא העז לחשוב שאנשים יוותרו על בילוי היום הקדוש בכנסייה. גם יום שני נפסל, מתוך מחשבה שרבים יהיו צריכים לצאת למרכזי ההצבעה בכרכרותיהם כבר ביום ראשון. ההצעה לקיים את הבחירות ביום רביעי נפסלה גם היא, שכן היה זה היום שבו נערכו השווקים במרכזי הערים, כך שהדבר היה פוגע בחקלאים. אחרי שיתר הימים נפסלו במהלך הדיונים הקדחתניים בקונגרס - הוחלט כי הבחירות יתקיימו ביום שלישי.
בנוסף, ההחלטה לקיים את הבחירות בנובמבר, ולא בתקופת הקיץ רוויית ימי החופש, נבעה גם היא מטעמי נוחות - עבור אנשי החברה החקלאית של 1845 כמובן. האביב הייתה עונת הזריעה, ובקיץ היו עסוקים בעבודה בשדות. עד נובמבר, קציר הסתיו כבר הסתיים כך שהאזרחים היו יכולים לפנות יום או יומיים ולהגיע לקלפיות ללא חשש לפגיעה ביבול ובפרנסה. כמו כן, ברוב אזורי המדינה, מזג האוויר בחודש זה עדיין אינו סוער באופן שיפגע ביכולת לצאת מהבית ולהצביע.
גם מאחורי ההחלטה לקיים את הבחירות ביום השלישי שאחרי יום שני הראשון בנובמבר, שנשמעת מסורבלת ומוזרה, ישנן סיבות הקשורות ברצון להעלות את אחוז ההצבעה. קיום הבחירות ביום זה מבטיח שהוא לא ייפול ב-1 בנובמבר, שנחשב ליום קדוש לנוצרים הקתולים, וכן ליום שבו רוב בתי העסק נהגו לערוך ספירת מלאי. במקביל, כמו בהחלטות רבות אחרות, להחלטה זו יש גם סיבה פוליטית - חברי הקונגרס דאגו כי ההצלחה הכלכלית או הכישלון הכלכלי של החודש הקודם ישפיע על תוצאות הבחירות.
במהלך השנים פעלו כמה מ-50 המדינות כדי לאפשר לאזרחים לממש את זכות ההצבעה למרות הקשיים של העולם המודרני, וברובן ניתן לבחור עוד לפני יום הבחירות הרשמי, ואף להצביע בדואר. כמו כן, שבע מדינות ניצלו את זכותן החוקית והכריזו על יום הבוחר כיום חופש אזרחי. במדינות אחרות נקבע חוק המורה על המעסיקים להעניק כמה שעות חופש בתשלום לעובדיהם, כדי שיוכלו להגיע לקלפיות מבלי שהדבר יפגע בשכרם.