עבור רוב יהודי ארה"ב, בחירתו של טראמפ היא חורבן הבית

(בווידאו: רבנים בארצות הברית מברכים על ניצחונו של טראמפ)

התפילות שנשאו בשבת האחרונה בבתי הכנסת בבית אל, ככל הנראה היו שונות במעט מאלה שבקהילות הרפורמיות באפר ווסט סייד של ניו יורק. בעוד ממשלת הימין בישראל קיבלה את פניו של הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ בחגיגה המונית, וראש הממשלה בנימין נתניהו הוגדר כאחד המנצחים הגדולים בעולם כתוצאה מחילופי השלטון בארצות הברית, עבור מרבית היהודים האמריקנים, הבוקר שאחרי בחירתו של טראמפ לא היה יום חדש נפלא - אלא דווקא יום שחור משחור.

בזמן שבישראל יש שהתחילו לחלום על בית המקדש השלישי, אחינו בארצות הברית מדברים במונחים של חורבן הבית. כבר למחרת התוצאות הדרמטיות התקיימו תפילות מיוחדות בחלק מבתי הכנסת במדינה, ובמרכזים הקהילתיים התכנסו מעגלי תמיכה. במוקדי ההפגנות שפרצו בימים האחרונים בפילדלפיה היה אפשר לזהות את הכתובת "יהודים נגד טראמפ" מתנוססת על לא מעט שלטים.

כ-71% מהיהודים האמריקנים נתנו את קולם להילרי קלינטון ביום שלישי, קצת יותר מהנשיא אובמה ב-2012, שזכה אז ל-69% תמיכה, אבל הרבה פחות מהתמיכה הגורפת שהוא קיבל במרוץ הראשון שלו ב-2008 ומנתון השיא של 80% התמיכה שלה זכה בעלה של קלינטון, ביל, ב-1992. זה שנים המפלגה הדמוקרטית זוכה לאחוזי תמיכה גורפים בקרב יהודי המדינה, מרביתם עירוניים ומשכילים ובעלי תפיסת עולם ליברלית חזקה, אבל הפעם הרבה מהם העידו שיותר מאשר שהצביעו בעד קלינטון, הם הצביעו נגד טראמפ.

עוד על הבחירות בארצות הברית:
ה-KKK יקיימו "צעדת ניצחון" לטראמפ; במטה הרפובליקני "נגעלים"
טראמפ בריאיון ראשון מאז הבחירות: "רוצה מדינה שבה אוהבים זה את זה"
"לראשונה זה שנים, היא נראתה רגועה": קלינטון תועדה בטיול ביער

הם נרתעים מהרטוריקה נוטפת הפחד שלו, חרדים לעתיד זכויות המיעוטים והמהגרים ולמעמד האישה, וחוששים מליבוי להבות הסקסיזם, הגזענות והאנטישמיות שהופיעו במרוצת מסע הבחירות. ישראל, אגב, ממוקמת נמוך מאוד במדרג הנושאים שהכריעו את הצבעתם, שהושפעה בעיקר מכלכלה, בריאות וטרור.

"מעולם לא חשתי יותר יהודי ופחות אמריקני. מעולם לא חוויתי משהו כל כך מפחיד או מערער", כתב העיתונאי פיטר ביינרט, אחד הקולות הבולטים והפופולריים בקרב הדור הצעיר של יהודי ארצות הברית. "מה זה אומר להיות יהודי באמריקה של דונלד טראמפ?", זעקה הכותרת הראשית של אתר "פורוורד", במאמר שבו הסבירה העורכת הראשית, ג'יין אייזנר, שכל מה שטראמפ מייצג - מנוגד לחלוטין לתפיסת העולם הליברלית בה מרבית יהודי המדינה מחזיקים, שמבוססת על קשר קרוב לזכויות אזרח ולתנועה.

סמיכות התאריכים בין יום בחירתו של טראמפ ליום השנה לליל הבדולח שצוין השבוע חיזקה את הרגישות ההיסטורית של האירועים, ותחושת החרדה התחדדה בעקבות הדיווחים באתרים היהודיים על ריסוס כתובות עם צלבי קרס וכתובות בעלות מאפיינים נאציים שהופיעו בפילדלפיה ובניו יורק ביום אחרי הבחירות. גם הודעת ה"קו קלוקס קלאן" על עצרת ענק שתחגוג את ניצחונו של טראמפ בקרוליינה הצפונית בחודש הבא הוסיפה שמן למדורה. "המשימה שלנו היא להשיב את אמריקה לאומה נוצרית לבנה המבוססת על מילת האל", הודיע הארגון.

בניגוד למוסלמים, להיספנים ולשחורים, שהיו מטרות חביבות על טראמפ עצמו במהלך הקמפיין, המועמד הרפובליקני לא תקף את היהודים ישירות, אך יש הסכמה רחבה שמדובר במערכת הבחירות האנטישמית בהיסטוריה, ויש חשש מעלייה של כוחות האופל אל פני השטח ביום שאחרי.

החיבוק החם שקיבל טראמפ מהכומר הניאו-נאצי דיוויד דיוק וה"קו קלוקס קלאן", ותאוריות הקונספירציה על כסף ועוצמה שהניעו את הקמפיין, יצרו חרדות של ממש בקרב בכירים בקהילה היהודית; רבנים קיבלו מסרים ניאו-נאציים מוקלטים בטלפון, ועיתונאים יהודים שביקרו את טראמפ זכו למתקפות של מאות ציוצים עם תמונות של יהודים בתאי הגזים. "כל יהודי שמצביע לטראמפ חייב לדעת שהוא תומך בביטוי המופגן ביותר של אנטישמיות בארצות הברית זה שנים. נקודה", כתבה ההיסטוריונית האמריקנית דבורה ליפדשטאט בדף הפייסבוק שלה ביום לפני הבחירות.

יש כמובן גם את הצד השני – 24% מהקהילה היהודית שהצטרפו לחגיגות הניצחון של טראמפ. בשכונות החסידיות של ברוקלין לדוגמא – וויליאמסבורג וקראון הייטס – הוא גרף את הקול היהודי. בקלפי של הציבור האורתדוקסי, שחשש מאשה נשיאה ובכלל לא אוהב את המהפכות הליברליות של הפלות ונישואי גאים, הצביעו לטראמפ גם בגלל היחס שלו לישראל ולבנימין נתניהו. וגם, הביקור של איוונקה טראמפ ובעלה האורתודקוסי ג'ארד קושנר בקבר הרבי מלובביץ' ביום הבחירות הזכיר לכולם שבקרוב מאוד יכול להיות מישהו משלהם שלוחש על אוזנו של זה שיושב מאחורי השולחן בחדר הסגלגל.

"טראמפ הוא חבר אמת של ישראל. הוא איתנו בכל נושא שחשוב – בראש ובראשונה בהסכם עם איראן וגם בהתנגדות שלו למדינה פלסטינית", אמר לוואלה! NEWS הרב האורתודוקסי שמואל (שמולי) בוטח, אחד הרבנים הבולטים בארצות הברית, מחבר הספר "מין כשר" (Kosher Sex), ומי שנחשב למקורב במיוחד למיליארדר היהודי האמריקני שלדון אדלסון.

"אני קשוב לחששות של הקהילה היהודית", הוא אומר, ומסכים שיש בהחלט לדון בחלק מהאמירות של טראמפ ולהתנגד להם. אך החשש מעליית האנטישמיות, הוא מתעקש, היא "בדיה ודיבה נבזית שהמציאו נגד טראמפ במהלך הקמפיין. יש אנטישמים בשוליים, אנחנו בהחלט צריכים להיות ערניים וזהירים ולעקוב, אבל להגיד שזו בעיה בארצות הברית זו המצאה. זה לא קיים במיינסטרים ולא קיים באופן מוסדי".

טוב יעשה ממשל טראמפ, הוא אומר, אם יתנער בפומבי מהתומכים הניאו-נאציים שלו, אבל "להגיד שטראמפ אנטישמי – זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי בבחירות האלה. זה אומר שהוא שונא את בתו איוונקה, שהיא יהודייה. זה פשוט אבסורד".

מאחורי הקלעים, יש גם הרבה פוליטיקה. בעוד ברשתות החברתיות הדור הצעיר זעק על יגון ומצוקה, ביטא תחושות ניכור והעלה שאלות של זהות, ברמה הארגונית-מוסדית של יהדות ארצות הברית, חזרו מהר מאוד לעבודה. כמעט כל הארגונים היהודיים האמריקניים הגדולים – הפדרציות של צפון אמריקה, ועידת הנשיאים, הוועד היהודי-אמריקני, אייפא"ק ואחרים קיימו בימים האחרונים עשרות שיחות ועידה ותדרוכים על תוצאות הבחירות לפי פילוחים והם נערכים לעבודה מול הממשל החדש.

כמעט כולם פרסמו הודעות ברכה לטראמפ תוך יממה מהיוודע תוצאות הבחירות. בכל ההודעות הודגש הצורך הדחוף לאחות את הצלקות והשסעים שנתגלו בחברה האמריקנית, אך גם הרצון לייצר יחסי עבודה מהירים וטובים עם מי שעומד להיכנס לבית הלבן.

חלק מהארגונים, שבמרוצת הקמפיין התגייסו למאבק נגד טראמפ, חייבים עכשיו להפשיר יחסים עם אנשיו. כך לדוגמה, בליגה נגד השמצה, ארגון שהיה אחד המבקרים החריפים של טראמפ בקמפיין ואף הוציא דוח מקיף בחודש שעבר על מפגני האנטישמיות בקרוב תומכיו, קיבלו בהודעת ברכה אלגנטית את ניצחונו של טראמפ, כמו גם "את ההבטחה של טראמפ שהוא יהיה נשיא לכל האמריקאים ושהוא יחפש את המכנה המשותף והפיוס".

ברמה הקהילתית, המסר הכללי הוא לא להיכנס לפאניקה, או כפי שהגדיר זאת דייוויד שניידר, בכיר בקהילה היהודית בניו ג'רזי, "הגישה השלטת היא של 'נחכה ונראה', ופחות של דאגה או תדהמה בהולה". שניידר אמר עוד כי "אין ספק שהיו הרבה יהודים שהיו מאוכזבים מהתוצאות, אבל חשוב לזכור שהקהילה היהודית והפרו-ישראלית בארצות הברית היא לא מקשה אחת.

יש בהחלט כאלה שמתרגשים מהמציאות של נשיאות טראמפ ומההשלכות הלא ידועות עדיין על היחסים של ישראל וארצות הברית בארבע השנים הקרובות. לדברי ג'ייקוב קורנבלו, עיתונאי באתר "ג'ואיש אינסיידר", "ארגונים יהודים גדולים מגישים עכשיו עלה של זית לטראמפ, מנסים לפתוח יחסים חיוביים עם ממשל בלתי צפוי ומציעים עזרה בתקופת המעבר. זה משקף הבנה שהתקליט התחלף ויש שריף חדש בעיר".

מי שמסרב בכל תוקף להפוך תקליט הם ארגון ג'יי סטריט, הלובי היהודי-אמריקני המקדם את פתרון שתי המדינות ונחשב לבית הפוליטי של רבים בדור הצעיר של הקהילה. "לדעתנו טראמפ לא היה מתאים להיות נשיא ושום דבר לא השתנה בדעתנו בעניין", אמר נשיא הארגון, ג'רמי בן עמי, בשיחת ועידה שקיים השבוע עם עיתונאים.

בסבך הפוליטיקה היהודית-אמריקנית יש רבים שמצביעים על היחלשותה של ג'יי סטריט, שלא הצליחה לקדם מועמדים רבים שתמכה בהם במרוץ לסנאט או להגביר את השפעתה למרות שהשקיעה למעלה משלושה מיליון דולרים בקמפיינים השונים, ורואים בכך מכה קשה לשדולה, שנולדה והתחזקה בעידן אובמה וכעת נכנסה לישימון פוליטי בלי חברים ובלי הישגים.

מצד שני, יש מי שסבור שדווקא עכשיו, כשהיא באופוזיציה, ג'יי סטריט תוכל להתחזק ולמשוך אליהם את היהודים המאוכזבים. הוא יוכל לעשות זאת על ידי אימוץ האג'נדות שמעוררות חששות בקרב היהודים כמו מגדר, זכויות גאים, מיעוטים והגירה.

איש מהחוגגים בישראל את בחירתו של טראמפ בליכוד ובבית היהודי לא יזיל דמעה על היחלשותה של ג'יי סטריט. הם רואים בכך אות המבשר על גניזת רעיון שתי המדינות. אבל השמחה הישראלית, שהדהדה אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי, עשויה להתפרש גם סוג של שמחה לאיד, ודווקא בימים אלה ייתכן שעדיף להימנע מפעולות שעלולות לנכר את הקהילות היהודיות או להיתפס ככפויות טובה.

"ישראל צריכה להיות קשובה במיוחד לרגשותיה של הקהילה היהודית שהצביעה כהרגלה ברובה למועמדת הדמוקרטית", אומר ליאור ויינטראוב, ששימש כדובר השגרירות בוושינגטון וראש המטה של השגריר, "זה מוסיף שכבת מורכבת נוספת לשורת המורכבויות הקיימת בין ישראל לקהילה היהודית וחשוב היום יותר מתמיד לחזק את הקשב והדיאלוג ולהוריד את המתחים". הוא הוסיף כי "תהיה זו טעות היסטורית אם ישראל לא תשקיע מאמץ חכם בהושטת יד לחלקים הפרוגרסיביים בקהילה, רק כדי לגלות בעוד כמה שנים שהפערים והניכור הקיימים בחלקים מהקהילה גדלו דרמטית".

מצב הרוח היהודי בימי פוסט-טראמפ יעמוד בראש סדר היום של הוועידה השנתית של הפדרציות היהודיות שתתכנס השבוע בוושינגטון תחת הכותרת "המסע היהודי מתחיל כאן". בדיוק לפני שנה, ראש הממשלה נאם בפני הקהל הזה והבטיח פתרון שיאפשר תפילת רפורמים ואורתודוקסים בכותל המערבי. חלפו עשרה חודשים מאז הממשלה קצרה שבחים ממנהיגי הזרמים הדומיננטיים ביהדות ארצות הברית על ההחלטה להקים להם רחבת תפילה משלהם, אך בשבועות האחרונים הם החלו לאבד סבלנות לנוכח גרירת הרגליים.

השבוע קרא חבר מפלגתו של ראש הממשלה, ח"כ דודי אמסלם, לבטל את מתווה הכותל, ו"שיהודי ארצות הברית ייעלבו". נתניהו, מצדו, לא התנער מהדברים. בימים אלה, כשהקהילה היהודית-אמריקנית עוברת מה שרבם מגדירים מפולת אישית קהילתית וארגונית, הטון מבני עמם בישראל יכול להיות אחר. צריך לנהוג רגישות יתרה, אחרת הפער בין חגיגות השמחה בירושלים לבכי ברחובות וושינגטון עשוי עוד להפוך למרחק בין ונוס למאדים.