גם אם יפסיד בבחירות, עידן טראמפ רחוק מלהסתיים

יסתיימו איך שיסתיימו הבחירות לנשיאות ארצות הברית, דבר אחד בטוח - דונלד טראמפ הצליח הרבה יותר ממה שחזו הסוקרים, שוב.

חרף כל מה שאמר ועשה טראמפ בארבע השנים האחרונות, הוא הגדיל מבחינה אבסולוטית את מספר המצביעים עבורו. זה נבע בין היתר מעבודת שטח יוצאת דופן של הרפובליקנים, שעברו מדלת לדלת כדי לגייס כל תומך פוטנציאלי של הנשיא באזורים הכפריים במדינות המפתח ובקרב הקהילות ההיספניות בפלורידה.

הדמוקרטים נרדמו בעמידה ולכך תרמה גם מגיפת הקורונה ששיבשה את פעילות השטח שלהם. הם לא השקיעו מספיק בגיוס קולות ההיספנים ונראה שאיבדו קולות אפילו בקרב המצביעים השחורים. הם כן הצליחו לנגוס בבסיס התמיכה של טראמפ בקרב המבוגרים והלבנים, שהיו מבסיסי הכוח שלו ב-2016.
הסקרים אמנם חזו קרב פחות צמוד בין השניים, אך הם כן הצביעו על מגמה שהתבררה כמנועי התמיכה בהם.

אלו שדאגו יותר למצב הכלכלי האמינו בטראמפ, שהרבה להזהיר כי ביידן והדמוקרטים יהפכו את ארצות הברית לסוציאליסטית ויהרסו את תעשיית הנפט. סגן הנשיא לשעבר תרם לכך לא מעט בעצמו, כשנפל למלכודת שטראמפ הטמין לו במהלך העימות האחרון ביניהם.

מן הצד השני, אלו שראו במגיפת הקורונה מקור לדאגה רבה יותר הלכו עם ביידן וייתכן שההפרש הזה יכריע את המאבק.

לולא טראמפ זלזל כל כך במגיפה, שגבתה את חייהם של יותר מ-230 אלף איש והתפרצה מחדש בימים שלקראת הבחירות, סביר להניח שהוא לא היה מרחיק ממנו מצביעים מתלבטים שהסתייגו מהאג'נדה הכלכלית של הדמוקרטים אך חששו יותר לבריאותם.

היו לו כמה הזדמנויות לתקן את התנהלותו. אפילו שזלזל בווירוס בתחילת דרכו וכינה זאת "שפעת" שתיעלם בקרוב, היה יכול להודות בהמשך שטעה, שהתגלה כי הוא מסוכן יותר ממה שחשבו קודם לכן. אבל טראמפ בחר בדרך המועדפת עליו - להטיל את האשמה על אחרים, לברוח מאחריות ולהציג מצג שווא.

למרות הכול, הרפובליקנים יכולים להיות מעודדים מהתוצאות, גם אם ביידן ינצח בסופו של דבר. לא הייתה קריסה או "גל כחול" כפי שחזו חלק מהסקרים וכפי שקיוו בכירים במפלגה הדמוקרטית, והרפובליקנים בדרך לשמור על הרוב בסנאט ואפילו לצמצם את השליטה הדמוקרטית בבית הנבחרים. זה יקשה מאוד על נשיאותו של ביידן, וייאלץ אותו להגיע לפשרות עם הרפובליקנים, שיקשו עליו לקדם את האג'נדה של האגף הפרוגרסיבי.

טראמפ אמנם הרחיק חלק מהמצביעים המסורתיים של המפלגה הרפובליקנית, שכמה מבכיריה בעבר ובהווה אף הצהירו כי הם הולכים עם ביידן. אבל הם כבר לא רלוונטיים כל כך. ביום שאחרי טראמפ, בין אם בינואר 2021 או בינואר 2025, המפלגה הרפובליקנית צפויה להישאר בצלמו.

לפופוליזם הטראמפיסטי יש קהל רב בארצות הברית, במיוחד בקרב מי שמאמין במסר "אמריקה תחילה" האנטי-גלובליסטי. המועמדים הבאים לנשיאות צפויים לנסות ולחקות אותו, במיוחד לאור מספר הקולות האדיר שקיבל. הם אולי יהיו קצת יותר מעודנים ממנו, עם עטיפה מעט יותר מכובדת, אבל הרעיון חי ובועט.

הנשיא, שב-2016 אמר, כנראה בצדק, שיבחרו בו גם אם ירה במישהו בשדרה החמישית, ירה לעצמו ברגל כשקידם בחודשים האחרונים תיאוריות קונספירציה נגד ההצבעה בדואר. מרוב העיסוק בשיטה, שאינה חדשה כלל, יותר ויותר אמריקנים נחשפו אליה. ומרוב שהרפובליקנים חששו מהרחבת שיעור ההצבעה כחלק מדיכוי הבוחרים המסורתי שלהם, כך בסוף קרה. מיליונים שלא הצביעו בעבר או ב-2016 מימשו את זכותם השנה, ועל כך צריך לברך כל מי שרוצה לראות דמוקרטיה מתפקדת, גם אם זה אומר שהוא עשוי להפסיד בסופו של יום.

זה לא ינחם את טראמפ, שרואה את הבחירות כמשחק סכום אפס. אם הוא לא מנצח, שיישרף המועדון וההליך הדמוקרטי. כמי שהכריז בשיאו של המרוץ שהוא לא יכול להפסיד אלא אם יגנבו ממנו את הבחירות, אין להתפלא שטראמפ עושה בדיוק את מה שחששו שהוא יעשה. במשך ארבע שנות נשיאותו, ועוד קודם לכן, הוא קידם תיאוריות קונספירציה הזויות, מהשוליים האינטרנטיים, שקנו להן אחיזה במיינסטרים השמרני ובערוץ הבית פוקס ניוז.

הסוקרים פספסו פעם נוספת את המצביעים שמתביישים לומר שהם תומכים בנשיא השנוי במחלוקת - על אף שגם הפעם הוא יפסיד בפער של כשלושה מיליון קולות בסך הקולות - אך הפרשנים והמומחים צדקו שהוא לא יהיה מוכן לקבל הפסד ושיגרור את ארצות הברית לתקופה של אי-ודאות, טענות מופרכות ופוטנציאל לאלימות.

וזהו הרי חלק אינהרנטי מעידן הקיטוב של טראמפ, שלא יסתיים כל כך מהר גם אם ייאלץ לארוז את חפציו. הימין האמריקני יישאר בצלמו, עם נרטיב חדש שמתבשל בימים אלו - גנבו לנו את הבחירות, או ניצחנו למרות שניסו לגנוב לנו את הבחירות.