הנתונים הכלכליים של ארצות הברית ברבעון השני של השנה, זה שהסתיים בסוף יוני, מדהימים: הכלכלה האמריקנית התכווצה ב-32.9%, ההתכווצות הגדולה בהיסטוריה מאז החלו למדוד נתונים אלו. הנחמה הקטנה מאוד היא שציפו שההתכווצות תהיה אף חמורה יותר, יותר מ-34%.
מה עושה במצב זה נשיא ארצות הברית, שהקטסטרופה מתרחשת במשמורת שלו, ועיקר גאוותו והישגו המשמעותי ביותר הוא ההצלחה הכלכלית? הפתרון פשוט וציני: הסטת הדיון. פוליטיקה שנה א'.
וכך, 16 דקות בדיוק אחרי הדיווח הכלכלי היבש הזה, נכנס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לטוויטר, כמנהגו, והעלה הצעה - מכיוון שאי אפשר לנהל בחירות כיאות בזמן קורונה, אולי כדאי לדחות את הבחירות. זאת אף שידוע לכולם שנשיא ארצות הברית לא יכול לדחות את הבחירות, כפי שהובהר מיד, ורק הקונגרס יכול לעשות כן, וממילא אין שום סיכוי שזה יקרה.
המטרה, לפחות לטווח הקצר, הושגה. כל השיח ביומיים שאחרי הציוץ של טראמפ היה על הצעתו לדחיית הבחירות, ולא על הקריסה הכלכלית, עשרות מיליוני המובטלים, מספר המתים הגדל וההתמודדות הבעייתית מאוד של ארצות הברית עם המגיפה.
לקריאה נוספת בנושא
בחירות 2020 בארצות הברית ייערכו בצל הקורונה ולצלליה הרבים, וכולם בעייתיים, לשני המחנות הפוליטיים בארצות הברית. הקורונה מוסיפה אלמנט רעיל נוסף לאווירה החשדנית והעוינת באמריקה ממילא.
אחת ההשפעות המרכזיות ביותר של הקורונה אמורה להיות הגדלת שיעור ההצבעה בדואר. זאת אף שאין מדובר בעניין חדש. בבחירות לפני ארבע שנים יותר מ-40% מהאמריקנים הצביעו בדואר. גם טראמפ, הוא ולא אחר, הצביע בדואר.
טראמפ מאמין, וכנראה שהוא צודק, שהצבעה בדואר טובה לדמוקרטים ורעה לרפובליקנים. כללית, ככל שיש יותר מצביעים זה עדיף לדמוקרטים, שלהם יתרון גדול במספר המצביעים. ב-2016 הצביעו להילרי קלינטון שלושה מיליון יותר מאשר לטראמפ, ועל פי כל ההערכות ההפרש לטובת ג'ו ביידן השנה יהיה גדול עוד יותר. ואולם, בגלל שיטת האלקטורים, היתרון העצום הזה לא תמיד מתורגם לניצחון.
הדמוקרטים זקוקים ליתרון של כחמישה מיליון קולות ברחבי ארצות הברית כדי לנצח. ההצבעה בדואר קלה יותר, יחסית, וקשה יותר לדכא אותה. על כן, טראמפ, בגלוי, אומר שהוא פועל כדי להקשות, עד כדי לא לאפשר, הצבעה בדואר.
בשירות הדואר האמריקני הועמד אחד מנאמני טראמפ במטרה המוצהרת של פגיעה בדואר. לא רק בשל הבחירות, אלא כי לטענת טראמפ הדואר מוטה לטובת אמזון, החברה אולי השנואה ביותר על טראמפ. ראש שירותי הדואר כבר הודיע שצפויה פגיעה בהצבעה.
על פי החוק, מעטפות ההצבעה אמורות להגיע עד תאריך הבחירות, 3 בנובמבר. מעטפה שתגיע מאוחר יותר לא תיחשב. אם הדואר נפגע, משום שבין היתר אין לו תקציב ומכונות למיון דואר פורקו, הבחירות נפגעות. בגלל הקורונה, הליך הבחירות הרגיל, הכולל תורים ליד קלפיות ומאיישי קלפיות, בדרך כלל גימלאים, ייפגע גם הוא.
ייתכן תרחיש נוסף, בסגנון הכול בגלל מסמר קטן. הוועידה הדמוקרטית במילווקי, ויסקונסין, הייתה אמורה להכניס לעיר מאות מיליוני דולרים, להביא אנרגיות, סלבריטאים. ויסקונסין היא מדינת מפתח קריטית, שיחד עם שכנותיה מישיגן ופנסילבניה, הייתה חלק מ"החומה הכחולה" שקרסה ב-2016.
הוועידה אמורה הייתה להעביר את ויסקונסין מעמודת מדינה מתנדנדת לעמודה הכחולה. אבל הקורונה הפכה אותה לוועידה בזום. מי שהשקיע במחשבה על הרווחי העתק מהתיירים, הצירים והתקשורת הפסיד הון. האנרגיות הכחולות שהיו אמורות לשטוף את ויסקונסין לא התממשו. אם ויסקונסין תצביע לטראמפ בהפרש קטן בנובמבר, אם היא תהיה לשון המאזניים, ניתן יהיה לומר שהקורונה החזירה את טראמפ לבית הלבן.
טוב לביידן, רע לטראמפ
בגלל הקורונה אין עצרות. אין נאומים. אין קהל. טראמפ הוא איש של קהלים, שואב ומחזיר אנרגיה לעשרות אלפי המעריצים והתומכים. הוא מתוסכל מהמצב. אין דין התבטאות בחדשות הערב מהבית הלבן כדין מראות המון מריע עם כובעי Make America Great Again.
לביידן המצב הקיים נוח יותר. הוא מלהיב פחות מטראמפ. השוויון הזה, העובדה שאין עצרות, משחק לטובתו. הוא בכל מקרה אמור להיות המועמד הרציונלי, תומך המדע, לעומת הנשיא המתעלם מעצות מומחי הבריאות.
טראמפ מנסה לנצל את יתרונותיו ורוצה כמה שיותר עימותים וכמה שיותר מוקדם. עם זאת, לוח הזמנים של העימותים נקבע זמן רב מראש, והעימות הראשון נקבע ל-29 בספטמבר, כמקובל במערכות בחירות קודמות.
זה לא טוב מבחינת טראמפ. ההצבעות בדואר מתחילות לפני העימות. במטה טראמפ חוששים שמיליונים יצביעו בטרם ראו את טראמפ מביס את ביידן, כפי שרבים מעריכים. על כן הם מבקשים להקדים אותם, ולהוסיף עימותים. מטה ביידן מסרב.
מאחר שהקורונה משפיעה על האזרחים, אז היא הפכה בפי טראמפ ל"נגיף הסיני". טראמפ מבקש להרחיק אחריות מהממשל, מההכנות הלקויות, מההתעקשות למנוע סגר ולהעביר את האחריות, שאכן קיימת למדינה שהיא במקרה יריב של ארצות הברית, ולהצמיד את ביידן לסין. סין מוצגת בתור המעצמה התומכת בדמוקרטים ומי שהנחיתה על אמריקה ועל העולם את הקורונה.
במקביל, טראמפ מפזר הבטחות, תחזיות וציוצים מלאי אופטימיות על מצב הכלכלה המשתפר, הבורסה העולה וחיסון. מילת הקסם. יש לו תאריך מתי צפוי חיסון, בערך ב-3 בנובמבר הקרוב. התאריך כמובן מקרי.
כשהארי טרומן היה נשיא ארצות הברית, על שולחנו היה שלט: the buck stops here. ובתרגום לעברית - האחריות, או למען הדיוק גלגול האחריות, מסתיים כאן. טראמפ הוא הנשיא. הקורונה במשמורת שלו. אפשר לטעון שזה לא הוגן, אבל גם נשיאים אחרים נמדדו לפני אסונות. בסוף הוא יימדד גם לפי הנושא הזה.
הדמוקרטים חוששים שבחסות הקורונה נראה קמפיין של דיכוי הצבעה. תקלות מכוונות בדואר, הורדת קלפיות בערים הדמוקרטיות, צמצום השעות, הקפדה על ריחוק כדי שאנשים לא יעמדו שעות בתור, יתייאשו ולא יצביעו. הרפובליקנים טוענים שההצבעה בדואר היא עצמה דיכוי ההצבעה והונאה וגניבת בחירות.
לפי תרחיש לא מופרך כלל, תהיה הצבעה מסיבית בדואר. בתום ליל הבחירות, בגלל ההצבעה בדואר, אי אפשר להכריז, או שמכריזים וטועים, מי ניצח בכמה מדינות מפתח שבהן ההפרש קטן. עוברים ימים ויש דרישה לספור מחדש, לפסול קולות ולקבל קולות אחרים.
אנחנו בתקופה חשדנית. של קורונה, של Qanon, של זעם. אי אפשר לדעת מה יקרה בבוקר שאחרי אם הנשיא יטען שנוצח כי הבחירות זויפו, ויקרא לא לקבל את תוצאותיהן, לבטח אם הן יהיו צמודות. או מה יקרה אם ההכרזה תהיה שטראמפ ניצח בזכות רוב קטן בכמה מדינות מפתח בודדות, שבהן מעטפות הצבעה הגיעו באיחור, או שהספירה בעייתית, או שיהיו דיווחים על סגירת קלפיות ברגע האחרון ושליחת מצביעים לקלפיות מרוחקות.
הקונצנזוס האמריקני של פעם נשבר. השנים האחרונות רק מעלות את מפלס הקיטוב. כעת אנו במגיפה כלל עולמית, שבה ארצות הברית היא המדינה עם מספר המתים הוא הגבוה בעולם. זהו לא שילוב טוב לבחירות קריטיות, ובתום ליל הבחירות קשה להאמין שנראה שני זוגות חייכנים וקורנים יוצאים אל הבמה, אל תומכיהם המריעים, כשהמפסיד מודה באצילות נפש לתומכיו ומתחייב לקבל את התוצאות.
אנו נראה תיאוריות קונספירציה, אי-קבלת תוצאות או קבלתן רק אחרי זמן רב, ובכל מקרה חלק ניכר מהציבור ירגיש ש"הם", הצד השני, גנבו לו את המדינה. לא בלתי מוכר.