אחרי הוועידות החיוורות, טראמפ וביידן נערכים לקרב האמיתי

הוועידות של הדמוקרטים והרפובליקנים היו חיוורות ועצובות כמו כל מערכת הבחירות לנשיאות שמתנהלת השנה בארצות הברית.

מצד אחד, נשיא מכהן בעל אישיות ודפוסי התנהגות בעייתיים, מרוכז בעיקר בעצמו, בעל הישגים מעטים וכישלונות מתמשכים בניהול משברי הקורונה. מנגד, מועמד מבוגר, כמעט בן 78, שכבר לפני 30 שנה התמודד לראשונה על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות, כבר ראה הכול אבל חסר כריזמה ואנרגיה ועומד בראש מפלגה מפוצלת ומסוכסכת בין מתונים לרדיקליים ושמרנים.

הבוחר שואל את עצמו - האם אלה הם המועמדים הטובים ביותר לנשיאות שהחברה האמריקנית יכולה להעמיד בתקופה של משברים ואתגרים קשים?

משברי הקורונה אילצו את המפלגות לאלתר ועידות וירטואליות, ובכך שמטו את המסורת והתפקוד שאופייניים להן.

לפני הקורונה, הוועידות היו הצגות ראווה לטלוויזיה נוסח הוליווד. עשרות אלפי אנשים השתתפו בהן והן תמיד היו נלהבות, צבעוניות וקולניות. המועמדים, מנהיגים, פעילים וגם אזרחים מן השורה נשאו נאומים נלהבים בזכות המועמדים שלהם ונגד המועמדים היריבים. שיא ההתרגשות היה מגיע ביום האחרון כשהמועמד לנשיא היה מגיע לאולם הוועידה, מתקבל במחיאות כפיים סוערות וממושכות, ומקבל בנאום מלהיב את מינוי המפלגה לרוץ לבית הלבן.

השנה, היה מעט קהל באולם, הנאומים הוקלטו ושודרו מרחוק, היו מעט ריגושים, אבל היה הבדל ניכר בין טראמפ לביידן ביום השיא האחרון.

בעוד שהדמוקרטים שמרו על כללי הקורונה וביידן נשא את נאומו מאולם סגור, כשרוב הקהל צופה בו במגרש חניה קרוב, טראמפ ארגן לעצמו מופע בגני הבית הלבן שבו השתתפו כ-1,500 אנשים - צירי הוועידה, מנהיגי ופעילי המפלגה, אנשי ממשל ואורחים שסימלו מסרים, כמו אנשי משמר הגבול שהוזמנו כדי להמחיש את פעילותו של טראמפ להגנת הגבולות ולמניעת הגירה בלתי חוקית.

אירוע הסיום הרפובליקני היה הכי דומה לאירועי סיום של ועידות בעבר. הוא אמנם נערך מתחת לכיפת השמיים, אבל רוב מכריע של הנוכחים לא עטו מסכות ולא שמרו על ריחוק חברתי.

מטרות הוועידות הן להלהיב ולגייס את בסיס התמיכה של המפלגה ותומכיה, להציג את הישגי מועמדיה ולתקוף את מועמדי היריב.

בעיצוב הוועידות, היה הבדל ניכר בין הדמוקרטים לרפובליקנים. ועידת הדמוקרטים הייתה שיתופית ובנתה בשפתם "אוהל רחב" שיכיל את כל הקבוצות החשובות לה. בוועידה הזו השתתפו נשיאים דמוקרטים לשעבר, ביל קלינטון וברק אובמה, ומועמדים שהתמודדו על מינוי המפלגה נגד ביידן. ראו בה נציגים רבים של הקואליציה הרחבה שאותה הדמוקרטים רוצים לשקם: מיעוטים, נשים, צעירים ופועלים.

ועידת הרפובליקנים הייתה של איש אחד - טראמפ. נעדרו ממנה ג'ורג' בוש הבן, הנשיא הרפובליקני לשעבר, ומיט רומני, מועמד המפלגה בבחירות 2012 נגד ברק אובמה. שניהם סולדים מטראמפ. לעומת זאת, בלטו בה בני משפחה רבים של טראמפ.

הוועידות חשפו את אסטרטגיית הבחירות והמסרים של שתי המפלגות לשלב האחרון והקריטי. המסרים מיועדים הן לבסיס התמיכה והן למתלבטים. שני הצדדים מנסים להדביק תוויות. טראמפ מנצל את עמדות הרדיקלים במפלגה הדמוקרטית ומנסה להדביק לביידן ולמפלגה תווית של שמאלנים קיצוניים שרוצים להפוך את ארה"ב למדינה סוציאליסטית, לאפשר הגירה בלתי מוגבלת ולנקוט במדיניות "רכה" כלפי מדינות יריבות כמו סין, רוסיה ואיראן.

הדמוקרטים נוקטים אותה שיטה. הם מנסים להדביק לטראמפ תווית של קיצוני ימני, גזען שזוכה לתמיכה של ארגונים לבנים גזעניים, ומעריץ רודנים כמו שליטי רוסיה, קוריאה הצפונית וטורקיה.

במסרים שבלטו בוועידות ניכר גם הממד האישי. הדמוקרטים טוענים שטראמפ מתנהל בגסות ומבזה את מוסד הנשיאות, שהוא נכשל בניהול משברי הקורונה והיחסים הבין-גזעיים, מעליב, מסית ומדיח לשנאה בין חלקי העם, ולכן אינו כשיר להיות נשיא, ואם יבחר שוב, המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי בארה"ב עוד ימשיך להידרדר. טראמפ טוען שאולי ביידן מייצג את הזרם המרכזי, אבל יהיה שבוי בידי הרדיקלים הסוציאליסטיים, בראשות ברני סנדרס, ויהיה בידיהם בובה.

בנאום שנעל את הוועידה הרפובליקנית, טראמפ דיבר על מצע ביידן-סנדרס כדי לתאר את עמדות הדמוקרטים. הוא הוסיף שביידן הוא ישנוני ומפסידן ולא מסוגל להתמודד עם האתגרים של ארה"ב בשנים הקרובות.

נשים בלטו בשתי הוועידות. שתי שחורות, מישל אובמה וקמלה האריס, המועמדת לתפקיד סגן הנשיא, נשאו נאומים מרגשים בוועידת הדמוקרטים. מישל קבעה שטראמפ אינו כשיר לכהן כנשיא ארה"ב, וקמלה הזהירה שאם טראמפ ינצח, המצב לא רק שלא ישתפר אלא יהיה עוד יותר קשה.

אשת הנשיא מלאניה טראמפ וניקי היילי, לשעבר שגרירת ארה"ב באו"ם, מילאו את אותו התפקיד בוועידה הרפובליקנית. מלאניה הפגינה בנאומה רגישות ואמפתיה כלפי מותם של חולי הקורונה ומי שבעטיה איבדו את עבודתם. היילי תקפה בחריפות את ממשל אובמה-ביידן והתייחסה גם למדיניות האנטי-ישראלית שלהם באו"ם. הוועידות רומזות גם על המנהיגות העתידית וייתכן שאובמה והאריס הדמוקרטיות והיילי ופומפאו הרפובליקנים יהיו מועמדים לקראת בחירות 2024.

בוועידת הדמוקרטים בלטו משברי הקורונה, הבריאותי והכלכלי, והיחסים בין הלבנים לשחורים. הדמוקרטים התייחסו למחאות ולהפגנות על הריגתו של אדם שחור במיניאפוליס ובימים אלה על פציעה שרירותית חמורה של שחור בוויסקונסין, אבל התעלמו מהמהומות וההתפרעויות ברחובות. בוועידה הרפובליקנית, כמעט שלא היו להם זכר. לעומתם, טראמפ התמקד בהתפרעויות, טוען שהדמוקרטים תומכים בהן ושהוא היחיד שיכול לעצור אותם.

בדרך כלל לנשיא מכהן יש יתרון בבחירות לתקופת כהונה שניה. בחמישים השנים האחרונות רק שני נשיאים מכהנים לא זכו לכהונה שניה: ג'ימי קרטר ב-1980 וג'ורג' בוש האב ב-1992. שניהם הפסידו בשל משברים כלכליים.

השנה, משברי הקורונה הבריאותיים והכלכליים, ביטלו את היתרון הזה של טראמפ, אבל הוא ניצל את המתכונת הווירטואלית כדי לנאום לוועידה מהבית הלבן. גם מלאניה נאמה מגן הבית הלבן ושר החוץ פומפאו נאם מירושלים כשברקע העיר העתיקה. הדמוקרטים זועמים משום שלדעתם בהופעות הללו הייתה הפרה של הנוהג להימנע מניצול התפקיד הממלכתי לצורכי בחירות.

שמה של ישראל לא הועלה פעם אחת בוועידת הדמוקרטים. זהו תחום שבו הם נחותים מול הרפובליקנים בשל המדיניות הפרו-ישראלית הבולטת של טראמפ וההסתייגויות של המחנה הרדיקלי, שחלקו אף עוין לישראל, וביידן לא רצה להסתבך איתו.

הרפובליקנים העלו על נס את תמיכתם בישראל. היילי, פומפאו, סגן הנשיא פנס וטראמפ בנאום קבלת המינוי שלו הדגישו את הנושא. ישראל חשובה לחלק האוונגליסטי בבסיס. טראמפ אינו יכול להצביע על שום הישג במדיניות החוץ למעט הסכם נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, והוא מקווה שאולי הוא יכול להטות לצידו את מקצת המתלבטים, וזו הייתה הסיבה לנאום של פומפאו מירושלים.

אחרי הוועידות, בחודש הקרוב, ביידן וטראמפ יפגשו להתנגשות ישירה בשלושה עימותים טלוויזיוניים. גם המועמדים לתפקיד סגן הנשיא יגיעו לעימות אחד. העימותים יכולים להשפיע על עמדות המתלבטים ששיעורם הנוכחי הוא כ-10% מכלל המצביעים.

יש רק נושא אחד ששתי המפלגות מסכימים עליו: בחירות 2020 הן קריטיות לדמותה ולנפשה של ארה"ב. שני הצדדים אומרים שאם היריב ינצח, ארה"ב תידרדר לשפל שלא היה כמוהו בהיסטוריה האמריקנית. נותר רק לראות מה יהיה דין הבוחר, ואיזה מועמד הוא יעדיף כדי לחלץ את ארה"ב מהמשברים הקשים שהיא נתונה בהם.

פרופ' גלבוע הוא מרצה ומומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.