וואלה! NEWS

ומה קורה אם יש תיקו? הקרב האמיתי יכול להתחיל אחרי 3 בנובמבר

טראמפ וביידן רוצים להגיע לרף 270 האלקטורים הנכסף, אך במקרה של שוויון הם יתגלגלו עד לפתחו של הקונגרס, דבר שלא קרה מאז המאה ה-19. בנוסף לכך, אם המרוצים יהיו צמודים, ההכרעה עשויה להגיע לעליון, כפי שקרה בשנת 2000 כשגם להצבעה המוקדמת ההמונית תהיה תרומה לכך

פרופ' איתן גלבוע
בווידאו: ביידן וטראמפ בעצרות בשבוע האחרון לבחירות בארה"ב (צילום: רויטרס)

נשיא ארצות הברית וסגנו הם הפוליטיקאים היחידים שנבחרים על יד כלל תושבי המדינה. הנשיא מחזיק במשרה הכי עוצמתית בדמוקרטיות המערביות. הוא ראש המדינה (כמו נשיא בישראל), ראש הרשות המבצעת (כמו ראש ממשלה בארץ), המפקד העליון של כוחות הצבא של ארצות הברית, ראש הממשל הפדרלי ומנהיג מפלגתו.

מבנה הבחירות לנשיאות בארצות הברית שונה מאד מהדפוסים המקובלים במדינות דמוקרטיות. הבחירות בכל אחת מ-50 המדינות של ארצות הברית הן לנציגים בגוף בוחר שנקרא "חבר האלקטורים".

מספר האלקטורים של כל מדינה נקבע בהתאם לגודל אוכלוסייתה. בית הנבחרים מייצג את הגודל הזה ואילו בסנאט מכהנים שני סנאטורים מכל מדינה בלי קשר למספר תושביה. לפיכך, מספר האלקטורים של כל מדינה כולל את מספר הצירים שלה בבית הנבחרים ועוד שני סנאטורים. בסך הכול, בגוף הבוחר מכהנים 538 אלקטורים, שמייצגים את כלל חברי בית הנבחרים, 435, ועוד שלושה נציגים של מחוז וושינגטון הבירה ועוד מאה סנאטורים. כדי לזכות בנשיאות, צריך להשיג לפחות 270 אלקטורים.

התנגד להצבעה בדואר וטען שהיא רוויה בזיופים. טראמפ (צילום: רויטרס)

מנסחי החוקה האמריקנית עיצבו את הסידור המוזר הזה בשל שתי סיבות.

ראשית, זו הייתה פשרה בין אלו שרצו שרק הקונגרס יבחר את הנשיא לבין אלו שרצו שהוא יבחר על ידי כלל הבוחרים, בלי קשר למדינות. ארצות הברית נוסדה על ידי מושבות שרצו ממשל פדרלי כדי לנהל את הכלכלה, הביטחון ויחסי החוץ, אבל הן גם חששו מפני נשיא וממשל מרכזי חזקים מדי.

שנית, בחירה של נשיא בקונגרס או על ידי כלל הבוחרים הייתה מעניקה יתרון למדינות רבות האוכלוסין ומנטרלת את הקטנות. שיטת האלקטורים מאפשרת גם למדינות הקטנות להשפיע על התוצאות.

לפי השיטה הקיימת, קליפורניה, שהיא המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית, שולחת 55 אלקטורים לגוף הבוחר, לטקסס יש 38 אלקטורים, ולניו יורק ופלורידה יש 29 אלקטורים. למדינות שמספר תושביהן נמוך כמו מונטנה, ויומינג, הדקוטות, אלסקה וורמונט יש רק שלושה אלקטורים - המייצגים את שני הסנאטורים שלהן ואת הציר הבודד של כל אחת מהן בבית הנבחרים.

מספר האלקטורים קבוע, אבל החלוקה למדינות משתנה בהתאם למפקד אוכלוסייה ארצי שנערך בתחילת כל עשור. החלוקה הנוכחית מייצגת את המפקד שנערך ב-2010. הבחירות הבאות לנשיאות שיתקיימו ב-2024 כבר ייצגו את תוצאות המפקד שמתנהל בימים אלה ממש.

בדרך כלל, מועמד שזוכה ברוב קולות האלקטורים זוכה גם ברוב הקולות של כלל הבוחרים, אבל היו גם חריגים שהביאו לביקורת על השיטה.

בשנת 2000, אל גור, המועמד הדמוקרטי, קיבל כחצי מיליון קולות יותר מיריבו ג'ורג' בוש הבן הרפובליקני, שזכה בנשיאות משום שהיו לו יותר אלקטורים בגוף הבוחר. בבחירות 2016 הילרי קלינטון הדמוקרטית קיבלה כבר 2.8 מיליון קולות יותר מטראמפ, אבל הוא קיבל יותר אלקטורים.

שינוי השיטה מחייב תיקון בחוקה, שהוא תהליך מסובך מאוד, אבל יש גופים שמנהלים מאבק למען שינוי כזה. יש לו סיכוי להתממש רק אם הפערים בין סך הקולות של האלקטורים לסך הקולות של כלל הבוחרים יופיעו בתדירות גבוהה.

מה יקרה במצב של תיקו?

התיקון ה-12 לחוקה מ-1798 קובע מה יקרה אם אף מועמד לא יזכה ב-270 קולות של האלקטורים. אז הבחירה עוברת לבית הנבחרים, שבוחר אחד מתוך שלושת המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות של אלקטורים. המצב הזה נדיר מאד וקרה רק שלוש פעמים בלבד בהיסטוריה האמריקנית: 1801, 1825, 1837.

איך נעשית הצבעה בבית הנבחרים?

במקרה שאף מועמד לא משיג 270 קולות של אלקטורים, לכל מדינה המיוצגת בבית הנבחרים יש קול אחד בלבד. מי שמקבל 26 קולות מתוך הקולות של 50 המדינות נבחר לנשיא. במקרה של תיקו גם בהצבעה זו, בית הנבחרים ממשיך להצביע עד שמושג רוב לטובת אחד המועמדים.

מי שקובע כיצד מצביעה המדינה הם בתי הנבחרים המקומיים ב-50 המדינות. במצב הנוכחי, לרפובליקנים יש רוב של 26 קולות מול 23 של הדמוקרטים, ובפנסילבניה יש תיקו בין שתי המפלגות. אבל מי שקובע יהיה בית הנבחרים המקומי הנכנס ולא זה היוצא. אם לטראמפ או לביידן לא יהיו 270 קולות, ולרפובליקנים יהיה עדיין רוב בבתי הנבחרים של המדינות, טראמפ ימשיך לכהונה שניה. אם לדמוקרטים יהיה רוב, ביידן יהיה הנשיא הבא.

איך בוחרים סגן נשיא?

במקרה של תיקו במספר האלקטורים, סגן הנשיא נבחר על ידי הסנאט, שמכריע בין שני המועמדים שקיבלו את מרב קולות האלקטורים. נדרש רוב של 51 סנאטורים. אם עד 20 בינואר 2021 בית הנבחרים לא מצליח לבחור נשיא, סגן הנשיא מתמנה לנשיא בפועל עד להכרעה בבית הנבחרים.

השלכות ההצבעה המוקדמת

משבר הקורונה גרם לשיא של הצבעות מוקדמות, כאלה שנשלחות בדואר או מושמות בקלפיות מיוחדות שנפתחות לפני יום ההצבעה הרשמי ביום שלישי הבא. כל מדינה קובעת בנפרד את כללי ההצבעות המוקדמות.

בבחירות האחרונות של 2016, כ-47 מיליון בעלי זכות בחירה הצביעו לפני יום הבחירות. שיעור ההצבעה בבחירות הללו היה 55.5%. בבחירות הנוכחיות, כבר 82 מיליון הצביעו בשיטות המוקדמות. יש קשר בין ההצבעה המוקדמת לשיעור ההצבעה הכללי. התחזית היא שיושג שיא חדש היסטורי שיעבור את התקרה של 65%, שיעור שנקבע בבחירות 1908.

במחקר של הבחירות המוקדמות ב-2016 וגם במדגמים שבוצעו לאחרונה, התברר שמספר הדמוקרטים שבוחרים בשיטות המוקדמות עולה בהרבה על מספר הרפובליקנים. ימים בודדים לפני יום הבחירות בשבוע הבא, הרפובליקנים מצמצמים את הפער בקולות המוקדמים אבל עדיין הדמוקרטים מובילים עליהם.

הסיבות לכך הן המספר הגדול יותר של חברי ואוהדי הדמוקרטים, החשש מקורונה לעומת תומכי טראמפ רבים שאימצו את הגימוד והזלזול שלו במגיפה, בוחרים מקרב המיעוטים, בעיקר שחורים והיספנים, שלא מתמצאים בפתקי ההצבעה המסובכים, ולכן ביום הבחירות מעדיפים להישאר בבית, ובני הגיל השלישי שקשה להם להגיע פיזית לקלפיות או שחוששים מקורונה יותר מכולם.

עוד בוואלה! NEWS

הנשיא ששבר את כל המוסכמות: סיכום הכהונה הראשונה של טראמפ

לכתבה המלאה
מספר הדמוקרטים שבוחרים בשיטות המוקדמות עולה בהרבה על הרפובליקנים. ביידן (צילום: רויטרס)

השיאים של הצבעה מוקדמת ושיעור ההצבעה הכללי עשויים להכריע את הבחירות לטובת ביידן. זו הסיבה שטראמפ התנגד להצבעה בדואר וטען שהיא רוויה בזיופים, ואנשיו במדינות השונות מנסים להגביל את ההצבעות בדואר באמתלות שונות ומשונות. סביר להניח שאם טראמפ יפסיד הוא ידרוש בדיקות וספירות חוזרות ונשנות של פתקי ההצבעה. זהו תהליך שיכול לקחת הרבה זמן והתערבויות של בתי משפט עד בית המשפט העליון.

את בחירות 2000 הכריעה התוצאה בפלורידה על חודם של 537 קולות בלבד לטובת ג'ורג' בוש הבן שהתמודד אז נגד סגנו של ביל קלינטון, אל גור. בית המשפט העליון נמנע מלהתערב בתוצאה ובכך אישר את ניצחון בוש.

טראמפ נימק את התהליך המהיר והחריג של מינוי שופטת חדשה לבית המשפט העליון, איימי קוני בראט, בכך שאולי יזדקק להכרעתו בדיונים משפטיים שיהיו קשורים לתוצאות הבחירות. אם התוצאות יורו על יתרון מכריע לאחד המועמדים, סביר שיהיה קשה לערער עליהן.

בכל מקרה, הנשיא הנבחר חייב להישבע אמונים ולהיכנס לבית הלבן ב-20 בינואר 2021. עד אז, חייבים להשלים את התהליך ולקבוע את זהות הנשיא.

פרופ' איתן גלבוע הוא מרצה בכיר ומומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully