כשסבתא חביבה תשאל על הטרדה מינית: טראמפ מתכונן לעימות מול הציבור

מחר (שני) לפנות בוקר ייערך העימות השני בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ והילרי קלינטון. סיבוב שני מתוך שלושה על ארבע, או שמונה שנים של כאב ראש ואחריות. פרס שלא בטוח שהוא הנחשק בעולם אבל ודאי רבה העוצמה בו. המקום יהיה אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, העיר המכונה "השער אל המערב".

אל העימות הקודם הגיעו השניים כשטראמפ, על פי הסקרים לפחות, סגר את הפער מקלינטון ברמה הארצית והוביל במדינות מתנדנדות, והיא אחרי המעידה המפורסמת וההיעלמות בטקס לציון 15 שנים לפיגוע במגדלי התאומים. אז, היה נראה שהצלחה של טראמפ בעימות – שבעימותים הפנימיים במפלגה הרפובליקנית התעלל ביריביו והם לא הצליחו להשיב שום מלחמה – תעביר סופית את המומנטום אליו. זה לא קרה.

בעימות עצמו שלטה קלינטון בפרטים. באופן צפוי היא תקפה את טראמפ על יחסו לנשים. מה שלא היה צפוי הוא שככל שהעימות יימשך, המועמד הרפובליקני ייגרר למלכודות, לא יידע להגיב וכשהגיב הוא חזר על עצמו מדי. ישנו הבדל קטן – אבל קיים ומשמעותי – בין לחזור על המסר לטובת הצופים והמאזינים לבין לחזור על עצמך שוב בנקודה מסוימת ולהישמע – ובכן, להיראות ולהישמע לא טוב. זה לא שטראמפ הובס בנוקאאוט, הוא נוצח בנקודות, אבל המומנטום שלו נעצר – וחזר ליריבתו. התלונה על איכות המיקרופון בוודאי לא הוסיפה לו, הרי התדמית של טראמפ בנויה על היותו "ווינר", ו"ווינרים" לא מתלוננים. איך אומר הפתגם? או שמצליחים או שמסבירים. וטראמפ מסביר, בתירוצים יבבניים.

לקריאה נוספת:
האישה שאליה כוונו ההערות הגסות של טראמפ: "נעצבתי לשמוע אותן"
בכירים רפובליקנים קוראים לטראמפ לפרוש: "מספיק, הוא לא ראוי"
טראמפ על ההקלטה: אין סיכוי שאפרוש; רעייתו: דבריו פגעו בי

כעת לקראת העימות הבא, נשאלת השאלה מהם הלקחים ששני הצדדים צריכים להפיק מהעימות הקודם. ואולם, הם לא רבים מאוד שכן העימות הפעם יהיה בפורמט אחר. העימות לפנות בוקר ייערך במתכונת של מפגש עיירה, מסורת שנהוגה מאז האגורה של יוון העתיקה: חצי מהשאלות אמנם יישאלו על ידי המנחים, מרתה ראדאץ מ-ABC ואנדרסון קופר מ-CNN, אך החצי השני יישאל על ידי האזרחים הטובים של סנט לואיס, שנבחרו להשתתף על ידי חברת גאלופ.

טראמפ וקלינטון ידברו פנים אל פנים אל השואלים אותם או התוקפים אותם. הם לא יוכלו להסתתר מאחורי הדוכן והמצלמות ילוו אותם כל העת, בעודם חסרי מושג לגבי מה יישאלו. כמובן שמושג כלשהו יש להם, אבל הם אינם יכולים לחזות מראש את מידת הארסיות שבה יישאלו, אילו תיאוריות קונספירציה יוטחו בפניהם, ולכן הם יודעים שהם צריכים להתכונן לרע מכל מבחינתם. והרע מכל בדרך כלל מגיע.

אז מה עושים? לקלינטון תהיה תשובה ברורה. היא כבר יודעת, ולמדה בדרך הקשה, שהיא אינה יכולה לקחת דבר כמובן מאליו, במיוחד לא את התמיכה של הציבורים שהלכו אחרי הנשיא ברק אובמה, ו/או אחרי יריבה ברני סנדרס. אבל היא תמשיך מן הסתם בדרך הזהירה והמדודה שאיתה הגיעה לעמדה - חודש בדיוק לפני יום הבחירות היא המועמדת הסבירה לנשיאות, עם יותר מ-70% סיכויים, על פי האלגוריתמים של נייט סילבר.

השאלה הגדולה היא טראמפ. בעימות הקודם סמך המיליארדר הניו יורקי על האינסטינקטים שלו, ולמרות זאת, על פי רוב הסקרים הוא נוצח. הפעם הוא חייב לנצח בשלושה מעגלים; ראשית, באולם העימות עצמו, הוא חייב לנצח בסקרים השואלים את המצביעים מי ניצח. שנית, הוא חייב לנצח בתקשורת – מ"ניו יורק טיימס" המתנגד לו ועד "ברייטבארט" התומך בו, מעיתונאי "פוקס" שון האניטי עד פייסבוק שתכריז שניצח. ולבסוף הוא חייב לנצח בתודעה. והקרב כעת הוא על התודעה.

איך הוא ינצח? בסיום העימות הקודם טראמפ איים שיוריד את הכפפות, וההערכה היא שהוא יעלה את פרשיותיו של ביל קלינטון, שם יש מספיק רפש, אולי בתגובה לשאלה בנושא התנהגות לא נאותה על הטרדות מיניות. זאת, על רקע ההקלטה מ-2005 שנחשפה ובה התרברב על יחסו הגס לנשים. אבל בהמשך לשלושת השבועות האיומים של טראמפ שבהם קלינטון מגדילה בהתמדה את הפער ממנו – השאלה הזו תופנה אליו, לא לאשתו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון, ההוא מפרשת לוינסקי.

ציירו לכם את הסצנה הסבירה לגמרי הבאה: סבתא חביבה, מלח הארץ, פונה אל טראמפ ושואלת אותו האם הוא ראוי לייצג את מפלגת ערכי המשפחה, אחרי שהתפאר בפומבי שהוא מטריד מינית, ועוד נשים נשואות, ומשתמש בשפה לא ראויה, אם להתבטא בעדינות. התשובה "גם ביל התנהג כך" לא מספיק טובה, ובכל מקרה הוא לא מתמודד מול ביל. בעימות מול קלינטון, שהוא בעצם עימות מול השואלים, בעוד אמריקה צופה, הוא יצטרך לתת תשובות ענייניות יותר, או לפחות הנשמעות ענייניות יותר מאשר התגובה הכתובה שנוסחה ולוטשה על ידי יועצי תקשורת.

ואם הוא לא יענה לשאלה, איך זה יתקבל? בארצות הברית, ובוודאי בעימותים מתוסרטים לנשיאות, לא מקובלת התשובה הישראלית: "לא זו השאלה, השאלה האמתית היא...". טראמפ יהיה חייב להיות ממוקד, לשלוט בפרטים, להביא מספיק מטראמפ הישן והתוקפני בשליטת טראמפ החדש, הנשיאותי. האם הוא יכול? האם זה אפשרי בכלל? אין לדעת.

יש שניים מהם, ולכן, בניגוד לעימות הראשון שבו לסטר הולט היה מאופק עד אנמי, הם ירצו להתבלט, אולי גם, בעיקר, אחד על חשבון השנייה. חלק ניכר מפרסומם המקצועי קנו המנחים בתחום חדשות החוץ, ולכן הציפייה היא לשמוע לא מעט שאלות על העולם, על רוסיה, על סוריה, אבל בראש ובראשונה - הכלכלה, ההגירה וכל השאר.

הזמן הולך ומתקצר. אחרי יום שני נותר עוד עימות אחד בלבד, ב-19 באוקטובר. האווירה בו אמורה להיות ביתית לטראמפ. המנחה יהיה מרשת "פוקס" השמרנית והמקום הוא לאס וגאס, שאמנם רחוקה מאוד מכל הגדרה של שמרנות, למעט פוליטית – והיא הקובעת.

אם קלינטון תצלח את שני העימותים בשלום, ג'וליאן אסאנג' מוויקיליקס לא יפרסם שום פצצה מרעישה לגביה ולא יקרה אירוע משנה עולם היא תהיה קרובה מאוד מאוד לבית הלבן - הסיכויים לטובתה. אבל הבחירות האלה שבות ומוכיחות לנו פעם אחר פעם את אמירתו הידועה של וינסטון צ'רצ'יל: קשה מאד להתנבא. במיוחד ביחס לעתיד.